מבין 706 הגופים החייבים בדיווח הגישו נתונים 696 גופים (98.6% )
היקף עלויות השכר בגופים המדווחים: כ-43.4 מיליארד ₪

הממונה על השכר והסכמי עבודה, אלי כהן, פרסם היום את דו"ח הוצאות השכר של הגופים המתוקצבים והנתמכים לשנת 2006, בהתאם לתיקון מס' 16 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. הדו"ח מכיל נתונים על 274,892 עובדים בשירות הציבורי שהועסקו ב 226,181 משרות.

דו"ח הממונה על השכר והסכמי עבודה המפורסם השנה הוא הדו"ח ה-14 והוא מופיע ב- 2 חלקים:
בחלקו הראשון מוצגים הנתונים שהועברו ע"י כל הגופים המתוקצבים והנתמכים החייבים בהגשת הדו"ח השנתי.
בחלקו השני של הדו"ח, מוצגות פעולותיה של יחידת האכיפה בשנת 2007 בראשות מנהל היחידה וסגן הממונה על השכר, שמואל נחמני. חלק זה כולל חריגות שכר לכאורה בגופים לשנת 2006, מדגם בגופים מתוקצבים ונתמכים בהם נערכו בדיקות שכר מקיפות וכן פסקי דין נבחרים בעניין סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.

נתונים וממצאים – חלק א:
מתוך 706 גופים החייבים בדיווח הגישו נתונים 696 גופים, המהווים כ- 98.6% מהגופים החייבים בדיווח. השנה נוספו לדיווח 8 מכללות אקדמיות נוספות (שהוכרזו ע"י שר האוצר כגופים נתמכים בשנת 2006) ו- 8 תאגידי ביוב שהופרדו מהרשויות.

שיעורי הגשת הנתונים לפי הקבוצות השונות הם: רשויות מקומיות – 99.2%, חברות עירוניות – 96.5%, איגודי ערים – 94.5%, חברות ממשלתיות – 98.5%, מועצות דתיות – 100%, תאגידים – 100%, גופים נתמכים – 100%.

בסיכום כולל, נתקבלו עבור שנת 2006  נתונים על 274,892 עובדים שהועסקו ב- 226,181 משרות מלאות (לא כולל נבחרים).

ההיקף הכולל של עלויות השכר בקרב הגופים המדווחים מסתכם בשנת 2006 בכ - 43.4 מיליארד ש"ח ב-696 גופים (כ - 32.36 מיליארד ₪ ללא עלויות מעביד, תשלומים רטרואקטיביים ותשלומי פרישה) שהגישו דיווחיהם עד נובמבר 2007.

בדו"ח מופיע פירוט של בעלי תפקידים ומקבלי שכר גבוה ששכרם עלה בשנת 2006 על מה שנקבע לכל גוף עפ"י גודלו, ואשר עבדו לפחות 9 חודשים ב- 0.75 משרה, בממוצע שנתי, ומעלה.

עפ"י הממצאים, שכרם החודשי ברוטו של העובדים בכלל המגזר הציבורי עמד בממוצע על 11,733 ₪, שכרם החודשי ברוטו של בעלי התפקידים עמד בממוצע על 23,249 ש"ח ושכר עובדי הדירוגים עמד בממוצע על 11,064 ש"ח לעובד במשרה מלאה (אוכלוסייה קבועה).

בכלל המגזר הציבורי, השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בחברות הממשלתיות: 17,477 ₪.
בין בעלי התפקידים, השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בגופים הנתמכים: 30,374 ₪ .
בקרב עובדי הדירוגים השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בקרב החברות הממשלתיות: 16,642 ₪.

מאגר המידע ממנו נבנה הדו"ח הפך למקור מידע חיוני לבדיקת שכר וחריגות שכר והנתונים בו מהווים מכשיר בעל חשיבות רבה להתוויית מדיניות.

חשוב לציין כי מדובר בדו"ח סטטיסטי והתנהגות הממוצעים בכל גוף אינה משקפת בהכרח את שכר העובדים ואף לא את שונות השכר באותו דירוג. כדי להגיע לדיוק מרבי בנתונים המפורסמים, נעשית בדו"ח אבחנה בין השכר השוטף (ללא תשלומים רטרואקטיביים, תשלומים בגין פרישה ועלויות מעביד) לבין נתוני עלות ההעסקה הכוללת עלויות מעביד, אך אינה כוללת תשלומי פרישה ותשלומים רטרואקטיביים.

בדו"ח ישנה התייחסות נפרדת לעובדי בנק ישראל ולעובדי שירותי בריאות כללית, בגלל מבנה השכר השונה בגופים אלה. בדומה לדו"ח הקודם, לעובדי בנק ישראל ולעובדי שירותי בריאות כללית, נוספה עמודה בשם "שכר ברוטו בפועל". עמודה זו כוללת  את הרכיבים הבאים:

• בנק ישראל- שכר ברוטו בפועל כולל תשלומים ייחודיים לעובדי בנק ישראל בגין ימי חופשה והשתלמויות שלא נוצלו ונצברו עד שנת הדיווח. תשלומים אלה אינם נהוגים בשירות המדינה ובשירות הציבורי כולו, שכן בשירות הציבורי לא מבוצע פדיון ימי חופשה במהלך השירות של העובד אלא רק בעת פרישתו. גובה תשלומים אלה חורג מהמקובל בשירות המדינה  ובשירות הציבורי כולו. יש לציין כי בעקבות ההסכם שנחתם בבנק ישראל יופסקו תשלומי פדיון חופשה, השתלמות ותשלומים אחרים שהיו משולמים במהלך השירות של העובד בניגוד לנהוג בשירות הציבורי.
• שירותי בריאות כללית – שכר ברוטו בפועל כולל רכיב "קיצור תורים" ורכיב "מחוץ לסל" בשכר הרופאים, המהווים השתכרות מעבר להיקף המשרה הרגילה ומעבר לעבודה הנוספת כהגדרתה בהסכמים קיבוציים. עד שנת 2004 רכיבים אלה דווחו כחלק מהשכר ברוטו.

נתונים וממצאים – חלק ב:
בשנת 2006 נמצאו חריגות שכר לכאורה ב-20% מהגופים הנתמכים והמתוקצבים. מירב החריגות לכאורה נמצאו בגופים הנתמכים (53%), ברשויות המקומיות (27%), באיגודי ערים (25%) ובתאגידים (24%).

יודגש, כי מאז החלה יחידת האכיפה לפעול על-פי החלטת ממשלה מיום 6.6.97, ירד באופן משמעותי היקף חריגות השכר אשר עמד בדו"ח לשנת 1995 על כ-62% מכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים לעומת הדו"ח לשנת 2006 בו היקף חריגות השכר עומד כאמור על 20% בלבד (ירידה של כ- 68%).

מבדיקה ראשונית עולה כי ב-135 גופים קיימות חריגות שכר לכאורה (20% מתוך 676 גופים שדיווחו בשנים 2005 ו- 2006). ב- 75% מהגופים החורגים נמצאו בין חריגה אחת לשתי חריגות לכאורה.
כחריגה לכאורה מוגדר מצב בו שכרו של עובד (בכיר או עובד בדרוג מקצועי) עלה בין השנים 2005 ל-2006 ב- 5% או יותר, מעבר לעליית שכרם של עובדים מקבילים בשירות המדינה. יובהר, כי מדובר בשיעורי השינוי משנה לשנה ואין מדובר בחריגות בבסיס השכר – אם קיימות. לפיכך, עובד יופיע בדו"ח כחורג לכאורה מאחר ושכרו עלה בשיעור גבוה מהרף שקבע הממונה. תתכן אפשרות אחרת, לפיה עובד לא יופיע בדו"ח כחורג לכאורה (לאור עליה מזערית בשכרו) וזאת על אף ששכרו חורג. 

עידוד הצמיחה לא נכלל בהשוואה בין השנים (מאחר ובשנת 2006 לא ניכו עידוד צמיחה).

חוקרים באגף השכר
השנה, יפעיל הממונה על השכר את הליך הדין המשמעתי בהתאם לסעיפים 35 ו-35א' לחוק יסודות התקציב וימנה חוקרים באגף השכר לאיתור גורמים שפעלו בניגוד לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב ואישרו תוספות שכר חריגות. חוקרים אלו יפעלו להעמדתם לדין של אותם גורמים, בפני בתי הדין  למשמעת (לפי סעיף 39 לחוק יסודות התקציב).