לנוחיותכם להלן תרגום הודעת חברת הדירוג וההודעה כפי שפורסמה על ידי החברה:

החלטה מס' 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם מסוף חודש אוגוסט 2006 שמה קץ לחמישה שבועות של לחימה מרה בין מדינת ישראל (דירוג במט"ח: טווח ארוך A-, תחזית יציבה, טווח קצר A-1, דירוג במטבע מקומי: ט"א A+, תחזית יציבה, ט"ק A-1) ובין מליצית החזבאללה. מאז סיום הלחימה החלו להתבהר אט אט לגבי ישראל העלויות הכלכליות, הפיננסיות והפוליטיות של המלחמה.
במישור הפוליטי, ראש הממשלה אהוד אולמרט סופג ביקורת בהקשר של ההתנהלות במהלך מלחמת לבנון. כמו כן, ראש הממשלה נאלץ להיאבק על שמירת שלמות הקואליציה שעה שמפלגת העבודה, שהינה חברת קואליציה, מצטרפת לח"כים מהאופוזיציה, בתביעה להקים וועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון. זאת ועוד, חילוקי הדעות סביב ביצוע הסטות בתקציב 2006 לשם מימון העלויות המיידיות של המלחמה, הסטות תקציב לגביהן מר אולמרט לא זכה לתמיכה מלאה מאת שותפיו לקואליציה במפלגת העבודה, יכולות להעיד על כך שדיוני תקציב 2007 צפויים לגרום למתיחות גדולה עוד יותר ביחסים בין שותפות הקואליציה. התקציב של שנת 2007 ידון השבוע בממשלה וצריך להיות מוגש לכנסת לא יאוחר מיום ה-31 באוקטובר 2006 לצורך התחלת תהליך אישורו בשלוש קריאות. 

שלא כמו הסדקים הפוליטיים הכרוכים ביציאה למלחמה ואשר את עלותם המלאה קשה עדיין לאמוד, ההשלכות המאקרו כלכליות והפיסקאליות נהיות ברורות הרבה יותר. בהנחה שאנו לא עומדים בפני סיבוב נוסף של אירועים ביטחוניים, ניתן להעריך כי השיעור הגבוה של צמיחת כלכלת ישראל ברבעונים הראשון והשני של שנת 2006, צפוי להיפגע באופן משמעותי ברבעון השלישי. התחזית לגבי הצמיחה הריאלית של התוצר במונחים שנתיים עומדת על קצת מעל 4 אחוזים (בהשוואה לתחזית של מעל 5 אחוזי צמיחה לפני המלחמה). במהלך שנת 2007 כלכלת ישראל תמשיך להרגיש את ההשלכות הנוספות של המצב הביטחוני, כאשר בייחוד ענף התיירות ורמת ההשקעות הזרות יזדקקו לזמן ממושך יותר בהשוואה לסקטורים אחרים לשם חזרה לרמתם ערב המלחמה. משרד האוצר מניח כרגע צמיחה ריאלית בשיעור של 3.8% לצורך תכנון התקציב לשנת 2007.

במישור הפיסקאלי, העלויות הישירות והעקיפות של המלחמה הן משמעותיות, ועל כן יגרמו לגידול בהוצאה הממשלתית ובשיעור הגירעון בשנים 2006, 2007 (וייתכן שגם בשנת 2008). על פי הערכות הממשלה, העלויות הישירות כתוצאה מהמלחמה מסתכמות בסכום שנע בין 13 ל-14.5 מיליארד ש"ח (שווה ערך ל-2% עד 2.3% מהתוצר של שנת 2006). סך זה כולל את הפיצויים בגין נזק שנגרם לרכוש, אובדן הכנסה (בעיקר בענפי התיירות והחקלאות) וגידול חד פעמי בהוצאות הביטחון לצורך כיסוי הוצאות הקשורות בגיוס כוחות המילואים וחידוש מלאים. באופן לא מפתיע, ההוצאות הנוספות הקשורות בביטחון מהוות את חלק הארי בכלל העלויות והן תתפרסנה על פני השנים 2006 עד 2008. נוסף על כך, הכנסות הממשלה ממיסים צפויות להיות נמוכות יותר בסך של כשני מיליארד ש"ח בהשוואה לתחזית שבוצעה לפני המלחמה (אך עדיין הכנסות הממשלה ממיסים צפויות להיות גבוהות ב-10% בהשוואה לתחזית המקורית בבסיס תקציב 2006). ההוצאות הנוספות בשנת 2006, צפויות להיות ממומנות על ידי שילוב של ביצוע הסטות תקציב, שימוש במלוא התקציב השנתי המאושר למשרדי הממשלה (בהשוואה לשיעור ניצול של 98% בממוצע היסטורי), דחייה בביצוע של כמה פרויקטי תשתית גדולים ולקיחת הלוואות נוספות. על כן, בשנת 2006 הגידול הריאלי בהוצאות הממשלה לא צפוי לעלות על התקרה שנקבעה בשיעור של 1% (בהשוואה לתקציב המקורי של שנת 2005 – מ.א.). זאת ועוד, הגירעון של הממשלה צפוי להיות בשיעור שנע בין 1.5% ועד 2% תוצר (בהשוואה לגירעון בשיעור של 3% שנרשם בבסיס תקציב 2006, ובהשוואה לגירעון בשיעור של 0% שנחזה לפני פרוץ המלחמה). כמו כן, שיעור החוב הממשלתי ביחס לתוצר צפוי לרדת לרמה של 91% תוצר, זאת במקום ירידה לשיעור של 89% תוצר כפי שנחזה לפני פרוץ המלחמה.

אומנם הביצועים הכלכליים המרשימים במחצית הראשונה של שנת 2006 ביחד עם הכנסות חד פעמיות ממס עזרו לספוג ביתר קלות את העלויות המיידיות שנכפו בשנת 2006, אבל לחצים חזקים להגדלה משמעותית בתקציב הביטחון, יחד עם לחצים להגדלת ההשקעות בבינוי מחודש של צפון מדינת ישראל ולחצים להגדלת ההוצאות לנושאים חברתיים – יהיו קשים לריסון והם בגדר סיכון מרכזי (למדיניות – מ.א.) הפיסקאלית. במהלך השנים האחרונות, קביעת תקרה רב שנתית לגבי הגידול בהוצאה הריאלית (במקור התקרה תוכננה להיות בשיעור של 1.7% לגבי השנים 2007 עד 2009) וקביעת גירעון (בשיעור של 3% תוצר) שימשו עוגנים חזקים למדיניות הפיסקאלית (ראה גרף). וכך לאחר כמה שנים בהם החוב טפח, ריסון ההוצאה הביא בסופו של דבר לתוואי מחודש של ירידה יציבה בנטל הכבד של החוב הציבורי של ישראל. וכיום, על אף שלפני המלחמה היתה כוונה להציג מדיניות פיסקאלית שאפתנית לשם המשך הורדת שיעור החוב ביחס לתוצר, האתגר של הממשלה בטווח הזמן הקצר יהיה להוכיח שיעדים פיסקאליים צנועים יותר בטווח הזמן הבינוני ויציבות פיננסית הינם מובטחים, זאת על אף ההתפתחויות הלא חיוביות בהקשר הביטחוני ולמרות הלחצים הפוליטיים הגוברים להגדלת ההוצאה על נושאים ביטחוניים וחברתיים.
התוכניות הנוכחיות של משרד האוצר לגבי תקציב 2007 הינן להקל בתקרת ההוצאה בדרך של התרת גידול ההוצאה בשיעור של 3.3%, אשר קצת יותר ממחצית מכך (3.5 מיליארד ש"ח) יופנה לביטחון ולחיזוק הצפון והיתר ישמש לכלל ההוצאות הנוספות. באופן דומה, הגידול בהוצאה התקציבית בשנת 2008 מתוכנן להיות גבוה מהתקרה (של 1.7% - מ.א.) ולשקף גידול בשיעור של כמעט 3%. רק בשנת 2009 הגידול בתקרת ההוצאה מתוכנן לשוב לשיעור יעד של 1.7%.
כרגע הממשלה אינה שוקלת העלאת מיסים על מנת לכסות חלק מההוצאות. בהתאם לכך, לגבי השנים 2007 ו-2008 העוגן של המדיניות הפיסקאלית נשען על יעד הגירעון לבדו. התוכנית הנוכחית היא לגירעון בשיעור של 2.9% (אחוזי תוצר – מ.א.) בשנת 2007 (גירעון שהינו בקו אחד עם תקרת גירעון בשיעור 3% תוצר כפי שהותווה בתוכנית הפיסקאלית לטווח הזמן הבינוני) ובשנת 2009 מתוכננת התכנסות חזרה (ליעד ארוך הטווח – מ.א.) של תקרת הגירעון שהינו בשיעור 1% (אחוזי תוצר – מ.א.). בהתאם לכך, שנת 2008 היא שנה קריטית לשם חזרה למדיניות פיסקאלית מצמצמת. למרות האמור לעיל, אישור תקציב 2007 יהיה קשה, שעה שמשרד הביטחון הציג דרישה לתוספת תקציב משמעותית ובו בזמן מפלגת העבודה מבקשת להתמקד יותר בהוצאות לנושאים חברתיים.
שמירה על גירעון בשיעור של 3% תוצר בשנים הבאות תביא להמשך הירידה המתונה בשיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר דבר אשר עקבי עם דירוג האשראי הנוכחי של ישראל. למרות זאת, ישראל תיוותר עם נטל חוב ציבורי שהינו גבוה בצורה משמעותית בהשוואה למדינות בקבוצת הייחוס. זאת ועוד, נטל חוב גבוה מגביל את הגמישות הפיסקאלית באופן משמעותי ומותיר את כלכלת ישראל במצב פגיע אשר חושף אותה להידרדרות רצינית – מצב אשר נמנע אך בקושי לאחר סיום 34 ימי לחימה בצפון.

לפרטים נוספים ראה קובץ מצורף