משמעות השינוי הינה, כי לאחר שנה מרגע כניסת הפוליסה לתוקף חברת הביטוח אינה יכולה לטעון לאי תשלום הכיסוי הביטוחי בשל מצבו הרפואי של המבוטח טרם כניסת הפוליסה לתוקף. זאת בניגוד למצב כיום בו תקופת הסייג אינה מוגבלת בזמן, מצב היוצר אי בהירות ומאפשר לחברת הביטוח לדחות תביעה  במשך כל תקופת הביטוח. הגבלות דומות על חברות הביטוח קיימות במדינות מתקדמות שונות בעולם.

מטרת התקנות למנוע מצב של אי בהירות לגבי הכיסוי הביטוחי בביטוחי הבריאות הפרטיים הנמכרים על ידי חברות הביטוח, כגון: ביטוח הוצאות רפואיות (ניתוחים), ביטוח סיעודי, ביטוח אובדן כושר עבודה וכדומה. אי הבהירות נוצרת אצל המבוטח במקרים בהם בדיקת מצבו הרפואי מתבצעת בעת התביעה ולא בשלב ההצטרפות לביטוח, כך שהמבוטח עלול לחשוב שיש לו כיסוי ביטוחי מלא. למפקח על הביטוח, אייל בן-שלוש, הגיעו תלונות על כך שאנשים היו מבוטחים במשך שנים רבות בחברת ביטוח, ובהגיע מועד התביעה, חברת הביטוח דחתה אותה בטענה שמדובר במקרה ביטוח שנובע ממצב רפואי שהיה למבוטח טרם כניסתו לביטוח. התקנות החדשות מסדירות נושא זה, כך שיימנע מצב בו אדם משלם דמי ביטוח במשך שנים רבות ורק בקרות אירוע הביטוח מתברר כי הכיסוי לו הוא זקוק אינו כלול לגביו.

כידוע, פוליסת ביטוח אינה אמורה לתת כיסוי לסיכון ביטוחי שכבר קרה בעבר, כיוון שאירוע ביטוחי הינו אירוע בלתי צפוי שעלול לקרות ולא אירוע שכבר קרה. כך למשל, לא ניתן לרכוש פוליסת ביטוח שמכסה תאונה שכבר קרתה לכלי רכב או פוליסה לביטוח בריאות לכיסוי ניתוח שכבר התרחש. מסיבה זו קובעות חברות הביטוח סייג שמגביל את הכיסוי הביטוחי בגין כל מחלה או מצב בריאותי שאובחן או שהיה קיים אצל המבוטח לפני הצטרפותו לביטוח.

אולם הסייג הכללי הנהוג כיום בפוליסות הביטוח הינו גורף, אינו מוגבל בזמן ותקף למשך כל תקופת הביטוח שעשויה להיות כל תקופת חייו של המבוטח, כך שהמבוטח עלול לחשוב שיש לו כיסוי ביטוחי מלא, בעוד שבעת הגשת התביעה מתברר שאין כך הדבר. התקנות החדשות קובעות תקופה מקסימלית של שנה בה חברות הביטוח יכולות להגביל את הכיסוי הביטוחי בגין מצב בריאותי קודם להצטרפותו של המבוטח ובכך מגבירות את הבהירות למבוטח בנוגע לכיסוי הביטוחי שרכש. 

* בקובץ המצורף מופיעות התקנות.