בבסיס התוכנית עומדת ההכרה כי גורם מרכזי לעוני בישראל הוא שיעור תעסוקה נמוך. יודגש בהקשר זה, כי על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי שיעור העוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים הוא פחות מ- 3%.

מכאן המוקד של התוכנית בטיפול ברווחתם של משפחות עובדות המשתכרות שכר נמוך, ובפרט משפחות כאמור עם ילדים, שפוטנציאל העוני בה גבוה יותר. חבילת הצעדים מיועדת להגדיל את ההכנסה הפנויה של כלל האוכלוסיה העובדת, לתמרץ את היציאה לעבודה ולחלק בצורה שוויונית את נטל המס בישראל.

כזכור, התכנית מורכבת מחמישה צעדים מרכזיים: מס הכנסה שלילי, פנסיית חובה לכל עובד, אכיפה מוגברת של שכר המינימום, הגדלת ההיצע של מעונות יום וצהרונים וחלוקה שוויונית של נטל המס.

תזכיר החוק כולל שלושה פרקים של תוכנית זו, המחייבים שינוי בחקיקה הראשית: מס הכנסה שלילי (פרק ב' לתזכיר החוק), פנסיית חובה לכל עובד (פרק ג' לתזכיר החוק) והפחתת שיעור מס ליחידים (פרק ד' לתזכיר החוק).

במסגרת התכנית, עובדים ברמות השכר הנמוכות, שהינם הורים לילדים, ייהנו, בנוסף לשכרם, ממס הכנסה שלילי – מענק שתשלם הממשלה בפרוצדורה פשוטה, ישירות לחשבונות הבנק של העובדים. המהלך נועד להגדיל את הכנסתם הפנויה של עובדים ברמות השכר הנמוכות ככלי לתמרוץ השתתפותם בשוק העבודה ולצמצום הפערים הכלכליים ביניהם לבין עובדים ברמות שכר גבוהות יותר. מאחר והעובדים ברמות השכר הנמוכות מצויים ברובם מתחת לסף המס, הם אינם נהנים מהפחתות בשיעורי המס הישיר. יישום מס הכנסה שלילי, במסגרתו הממשלה תשלם מס לעובדים במקום לגבות אותו מהם, יאפשר גם לאוכלוסיות החלשות יחסית ליהנות מפירות הצמיחה ומהחוסן הכלכלי.

במקביל למס השלילי, כולל תזכיר החוק פרק הנוגע להנהגת פנסיה תעסוקתית חובה בישראל. במסגרת התזכיר מוצע להחיל חובת ביטוח פנסיוני לכל עובד עד לתחילת שנת 2010. מתוך רצון למזער, עד כמה שניתן, את התערבות הממשלה בשוק העבודה, מוצע לאפשר לעובדים ולמעסיקים לסכם ביניהם על הסדר פנסיוני. בהתאם להצעת החוק, במידה והצדדים לא יגבשו הסדר בהסכמה עד לסוף שנת 2008,  שר האוצר יוסמך להתערב ולחייב את המעסיקים להפקיד לחסכון פנסיוני בהתאם להוראות שיקבע.

לאור הציפייה לכניסתם של מאות אלפי עובדים שכיום אינם מבוטחים למעגל החוסכים לגיל פרישה, על מנת לפשט את הליך החיסכון ובהתאם לתפיסת האוצר כי נכון לעודד מסלולי חיסכון קיצבתיים, המבטיחים קצבה חודשית בכל התקופה שלאחר הפרישה, מוצע במסגרת הצעת החוק כי החל משנת 2010, יושוו משטרי המס החלים על קופות הגמל בישראל למשטר המס של קופות גמל לקצבה. איחוד כאמור יאפשר לכל עובד לחסוך בכל קופה שהיא ולזכות בהטבות המס העדיפות הניתנות היום במכשיר הקיצבתי. למעשה, בשונה מהמצב כיום בו העובד נדרש להחליט בגיל צעיר באשר לאופי החיסכון הפנסיוני שלו בעוד שנים רבות, מבלי שיש בידו בעת קבלת ההחלטה מידע מספק לגבי גובה הפנסיה שיצבור, צרכיו בגיל הפרישה ומכלול ההטבות הניתנות למסלול זה או אחר, עם השלמת הליך החקיקה, יידחה מועד ההחלטה למועד הפרישה, מועד שבו רמת האינפורמציה העומדת לרשות העובדים גבוה לאין שיעור. המשמעות המעשית של השינוי הינה כי לאחר השלמת החקיקה, כל מסלולי החיסכון ייהנו מאותה הטבת מס, ועם הגיעו של העובד לגיל הפרישה הוא יוכל להמיר את החיסכון שלו לפנסיה חודשית שתשולם לו כל ימי חייו. שר האוצר יקבע כללים שיאפשרו להוון חלק מהחיסכון הפנסיוני לסכום חד פעמי למי שצבר קצבה מינימאלית ומעוניין לקבל חלק מכספו בסכום חד פעמי.

איחוד מסגרת הטבות המס יאפשר התמצאות רבה יותר של ציבור החוסכים בהטבות השונות הניתנות בשל חסכון פנסיוני וכן יאפשר לקופות הגמל לתגמולים להשתתף בחסכון הפנסיוני הקצבתי שיוגבר במסגרת חקיקת פנסית חובה. בנוסף, בהתאם למוצע במסגרת תזכיר החוק, יוכל כל עובד לבחור, במועד ההפקדה לחסכון פנסיוני, היכן לרכוש כל אחד ממרכיבי החיסכון הפנסיוני, בין אם יחפוץ ברכישה מרוכזת של כל הכיסויים יחדיו ובין אם יחפוץ לפצל את הכיסויים השונים בין מספר יצרנים שונים בהתאם להעדפותיו. זאת בניגוד למצב הקיים שבו ישנן מגבלות המונעות מחלק מהשחקנים בשוק להציע לעובדים את מכלול הכיסויים הביטוחיים הניתנים במסגרת החיסכון הפנסיוני כגון פנסיית שאירים, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה או נכות. קביעת כללים אחידים על כל הגופים העוסקים בניהול החיסכון הפנסיוני ומתן האפשרות לכל אחד מהגופים להציע לחוסכים את כל מכלול הכיסויים ללא נחיתות ביחס להטבות מס כאלה ואחרות יגביר את התחרות ויגדיל את מספר השחקנים שיתמודדו על ליבו של הצרכן הפנסיוני.

מרכיב חשוב נוסף של התכנית נועד להעמיד את שווי השימוש בגין רכבים צמודים על ערכו הכלכלי ובמקביל, להפחית  את שיעורי מס ההכנסה על יחידים. מדובר במהלך חברתי המבטל את האפליה הקיימת בין עובדים המקבלים רכב צמוד ממקום עבודתם (10% מהעובדים בלבד!!!) לבין עובדים שלא מקבלים (90% מהעובדים!!!), תוך הפניית כל המקורות שיתקבלו מהמהלך, בסך של 2.5 מיליאד ש"ח, להפחתה שיוויונית של נטל המס ליחידים. מאחר והעמדת שווי השימוש על ערכו הריאלי אינו כרוך בתיקון חקיקה ראשית, הוא אינו נכלל בתזכיר החוק, תיקון זה יבוצע באמצעות תקנות, שיובאו לאישור וועדת הכספים של הכנסת. עם זאת, הפחתת שיעורי המס על עבודה – שמתאפשרת פיסקאלית בשל השינוי בזקיפת שווי הרכב, באה לידי ביטוי במסגרת תזכיר החוק.

השלב הבא בתהליך אישור התכנית הוא הגשתה לוועדת שרים לענייני חקיקה בעוד כשבועיים ולאחר מכן הגשתה לכנסת.

לפרטים נוספים ראה קובץ מצורף