החוזרים באים על רקע השינויים המבניים המשמעותיים המתרחשים במבנה שוק ההון, בעקבות יישום רפורמת בכר. שינויים אלו מחייבים היערכות והתייחסות מעמיקה יותר של הגופים המוסדיים לכספים שאותם הם מנהלים, חיזוק מנגנוני הבקרה הפנימיים בהם והשקעת משאבים מתאימים בניהול סיכונים.

הוראות לעניין מתן אשראי:
שני החוזרים הדנים בניהול סיכוני אשראי בתיק ההשקעות ובהעמדת אשראי לא סחיר על ידי גופים מוסדיים, נועדו לחזק את התשתית הארגונית, המקצועית והתפעולית בגופים המוסדיים בכל הקשור למתן אשראי, ניהולו ותפעולו ומחייבים קיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה נאותים, תוך שימת דגש אחריות ומעורבות הנהלה ודירקטוריון ועל עקרונות אי תלות, מניעת ניגודי עניינים, הפרדת פעילויות ושקיפות. להלן עיקרי ההוראות:
1 . וועדות השקעות של גופים מוסדיים שהיקף נכסי האשראי שבתחום טיפולן גבוה, ימנו ועדות משנה, שיורכבו מנציגים בעלי מומחיות וניסיון מוכחים בתחום האשראי, ואשר יהיו אחראיות על  אישור אשראי מעל סכום שייקבעו ועדות ההשקעות. 
2 . גופים מוסדיים בעלי היקף פעילות גבוה בתחום האשראי הלא סחיר נדרשים למנות מנהל לתחום האשראי הלא סחיר בעל מומחיות מוכחת ומובהקת בתחום האשראי, אשר   יהיה אחראי, על יצירת תשתית נהלים להעמדת האשראי הלא סחיר, הערכתו, תפעולו וניהולו.
3 . וועדות השקעות נדרשות לדון אחת לרבעון בהרכב תיק האשראי, בהיקף החשיפה לסיכונים שונים ובתמחור הסיכון הגלום באשראי.
4 . נקבעו נושאי מדיניות ופיקוח שעל הדירקטוריון וועדות ההשקעות להתייחס אליהם, לרבות קביעת כללים לזיהוי חשיפות הנובעות מאי שמירה של הלווה על חוקים ותקנות בתחום הגנת הסביבה.
5 . ניתן להקים מערך אשראי משותף לגופים מוסדיים שונים הנשלטים בידי אותו בעל שליטה, לרבות מערך אשראי משותף להתחייבויות תלויות תשואה של חברת ביטוח והתחייבויות שאינן תלויות תשואה. כדי למנוע בעיות של העדפה וניגודי עניינים נקבע כי כל אשראי לא סחיר יוצע בו זמנית לכל מקבלי החלטות ההקצאה של הגופים השונים, לפי יחס שיעורים שנקבע מראש בהתאם להיקפי הנכסים שלהם. 
6 . גוף מוסדי רשאי להעמיד אשראי לא סחיר רק אם הוא דורג לפחות בדירוג BBB על ידי חברה מדרגת שאושרה בידי הממונה או בדירוג המקביל מבחינת הסיכון לפחות לדירוג BBB על פי מודל דירוג פנימי שקבע הגוף המוסדי ושאושר בידי הממונה.  במקרה בו הגוף המוסדי הסתמך על דירוג של חברה מדרגת, על הגוף המוסדי לבצע בדיקה עצמאית להערכת הסיכון בהתאם לעקרונות  ותהליך הערכה  שאושרו בידי הדירקטוריון. 

הוראות לעניין מערך הביקורת הפנימית:
מערך הביקורת הפנימית, מהווה גורם מרכזי במסגרת מערכת הפיקוח והבקרה בגוף המוסדי, וזאת משום שהוא מספק הערכה בלתי תלויה לגבי אופן יישום המדיניות והנהלים של הגוף המוסדי, העמידה בהם ובהוראות הדין הכללי.

בחוזר, הדן במערך הביקורת הפנימית ובתקנות שנלוו לו נקבעו כללים לגבי כשירות המבקר הפנימי וכללים למניעת ניגודי עניינים, כללים לגבי תפקידיו ודרכי עבודתו, ובכלל זה החובה לבסס את תוכניות העבודה על מיפוי פעילויות וסקרי סיכונים. 

לפי הוראות החוזר, המבקר הפנימי יהיה עובד הגוף המוסדי, אולם דירקטוריון הגוף מוסדי רשאי למנות מבקר פנימי שאינו עובד הגוף המוסדי, בהמלצת ועדת הביקורת לאחר ששקלה את השלכות המינוי. 
כמו כן, החוזר קובע היקף שעות ביקורת מינימאלית בגופים מוסדיים וזאת לאור היקפי שעות ביקורת זעומים שנמצאות בסקירות שערך הממונה על שוק ההון בגופים מוסדיים במהלך השנים  2005-2006. 

את החוזרים  ניתן למצוא בכתובת:
http://www.mof.gov.il/hon/2001/general/hozrim.asp?e#m2007