ממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר, אהוד אולמרט, הביע שביעות רצון מהודעתה של החברה השבה ומאשרת את דירוג האשראי של ישראל. הודעת החברה, אמר השר, מעידה על כך שכלכלת ישראל יציבה וחזקה, על יכולתה של הממשלה להמשיך במדיניותה התקציבית ועל המשך ביצוע הרפורמות המבניות אשר יוסיפו וישפרו את פוטנציאל הצמיחה של המשק. אולמרט הוסיף כי הממשלה תמשיך לבצע את הרפורמות ותפעיל מדיניות מדינית וכלכלית שקולה ואחראית של עמידה ביעד הגירעון, המשך הורדת יחס חוב תוצר לשם מיצוי פוטנציאל הצמיחה לטווח ארוך ושיפור דירוגה של ישראל בעתיד.

לנוחיותכם רצ"ב תקציר דוח החברה בעברית.
הדוח באנגלית מפורסם במלואו באינטרנט בכתובות:
http://www.moodys.com/moodys/cust/upgrade_your_service.aspx?reqURL=/moodys/cust/research/mdcdocs/28/2005300000425564.pdf&doc_id=2005300000425564

ביצועים מקרו כלכליים
ביצועי כלכלת ישראל עלו בשנת 2005 על הציפיות, כאשר התוצר צמח בשיעור של 5.2% והגרעון (הציבורי - מ.א.) הכולל הגיע ל-2.6%. צמיחת התוצר הובילה לירידת שיעור האבטלה ועליה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה - דבר ראוי לציון בעיקר בשל השלכותיו בטווח הבינוני והארוך על התפתחות שיעורי העוני ואי השוויון. האינפלציה, שהייתה גבוהה השנה מבשנים קודמות (בעיקר בשל מחירי הנפט), נותרה במסגרת היעד. שער החליפין הריאלי של השקל ביחס לסל המטבעות שמר על יציבות מאז תחילת שנת 2004. בשנה האחרונה נמשכה המגמה של הגדלת משקל הסקטור הפרטי בתוצר על חשבון משקלם של השירותים הממשלתיים. להגברת הצריכה הפרטית תרמו העלייה בשכר הריאלי והפחתות המסים. העודף בחשבון השוטף, השיפור בהשקעות הזרות והרמה הגבוהה של יתרות המט"ח מפחיתים מאד את הסיכוי למשבר במאזן התשלומים. ישראל ממשיכה ליהנות מיתרון יחסי בייצור ומתן שרותי מידע וטכנולוגיה עתירי ידע, כאשר תעשיות ההיי-טק מהוות את עיקר היצוא התעשייתי של המדינה ורמת המכירות של המוצרים הללו אף גבוהה מזו שהיתה בשנת 2000. בכל הקשור לשיעור השקעה במו"פ ביחס לתוצר, ההשקעה בישראל הינה גבוהה מזו של כל המדינות המפותחות (4.6% בשנת 2003).

כלכלת ישראל והממשלה הוכיחו עמידות בפני סדרה של זעזועים חיצוניים משמעותיים, אשר אירעו בו זמנית. יכולת זו מצביעה על התשתית המוסדית האיתנה של המדינה, על החברה האזרחית הנמרצת ועל הדרג הכלכלי-פוליטי האחראי. בשנים האחרונות, רפורמות מבניות שבוצעו הצליחו להרחיק את הכלכלה מיסודותיה ההיסטוריים הריכוזיים לעבר כלכלה מודרנית יותר, תחרותית ומוטת שוק. המשך המגמות והשינויים המוסדיים שהתפתחו בשנים 2003-2005 יעודדו בטווח הבינוני-ארוך יצירה של שיעורי צמיחה איתנים יחד עם דיכוי האינפלציה, ירידה באבטלה וירידת אי השוויון בהכנסות. יחד עם מדיניות פיסקאלית שקולה שתעודד את הקטנת הסקטור הציבורי והפחתת שיעורי החוב, תשמור על רמת ריביות נמוכה ותעודד השקעות של הסקטור הפרטי – יווצר לחץ להעלאת דירוג האשראי של המדינה.

הרפורמות המבניות
הרפורמות המבניות שבוצעו בשנים 2003-2005 זוכות לתמיכה רחבה הן בקרב הדרג הפוליטי והמקצועי והן בקרב החברה האזרחית הישראלית. רפורמות אלו כוללות את מדיניות הפחתת המסים הן על פרטים והן על חברות, תמריצים למעבר "מרווחה לעבודה" אשר הגבירו את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה והפחיתו את האבטלה, הפרטה, רפורמה במערך הפנסיות, הכנסת תחרות לנמלי הים, רפורמת "בכר" ורפורמות אחרות בשוק ההון, וקביעת קוים מנחים חשובים למדיניות הפיסקאלית. רפורמות עתידיות צפויות בתחומים הבאים: הפרטת בתי הזיקוק והתעשיות הצבאיות, הכנסת תחרות למערכת הבנקאות הקמעונאית והשקת רפורמת עושי השוק באג"ח הממשלתיות. עדיין קיימת מחלוקת לגבי רפורמות פוטנציאליות אחרות, ובהן: רפורמות במנהל מקרקעי ישראל וייעול הרשויות המקומיות. מודי'ס תעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בתחומים אלו.
חבילת הרפורמות המבניות הנ"ל, דחקה את האידיאולוגיה והמנגנונים ההיסטוריים הסוציאליסטיים והריכוזיים שאפיינו את מדינת ישראל מאז הקמתה. המהפכה הזו יצרה בסיס מוסדי ואידיאולוגי חדש וקונצנזוס חברתי לדחוף את ישראל קדימה כגוף דינמי ותחרותי יותר, המותאם טוב יותר לבסס צמיחה אל מול הדרישות המחמירות של הכלכלה העולמית.

הגרעון הממשלתי והחוב
הגרעון (הציבורי – מ.א.) הכולל בשנת 2005 הגיע ל-2.6% תוצר, נמוך בהרבה מהיעד. הסיבה העיקרית לשיפור זה הינה הביצועים הטובים של הגרעון הממשלתי (1.9% תוצר לעומת יעד מקורי של 3.4%), והמפתח לשיפור הנ"ל היה בצד ההוצאות של הממשלה. השנה נמשכה מגמת צמצום שיעור ההוצאות הממשלתיות ביחס לתוצר, למרות שהוא עדיין גבוה ביחס לרמת הממוצעת בקרב מדינות ה-OECD, ביחס לרמה החציונית של מדינות המדורגות Aaa-A3, ובפרט הוא גבוה ביחס לקבוצת הייחוס של המדינה, קרי מדינות המדורגות A2 (קפריסין, לטביה, פולין וסלובקיה).
באמצעות המשך המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית ההדוקה, מדינת ישראל תוכל לצמצם באופן משמעותי את שיעור החוב/תוצר שלה, העומד כיום על מתחת ל-102%. כיום, יחס החוב/תוצר של הממשלה הרחבה, וכן שיעור תשלומי הריבית של הממשלה מתוך הכנסותיה, הינם גבוהים בהרבה הן מעל מדינות המדורגות Aaa-A3 והן מעל מדינות הנמצאות בקבוצת הייחוס של מדינת ישראל.

בשנים האחרונות הגירעונות בחשבון השוטף הפכו לעודף, והסתמנה עליה בזרימת ההשקעות הזרות. כל זאת במקביל לרמה נוחה של יתרות מט"ח ביחס לצרכי תשלום החוב החיצוני ועל רקע מדיניות אי ההתערבות של הבנק ישראל בשער החליפין. מקורות הנזילות החיצונית של הממשלה, הנשענים ברובם על תכנית הערבויות של ממשלת ארה"ב ועל ארגון הבונדס, הינם נוחים מאד ויוצרים מקור עמוק לגיוס חוב פוטנציאלי. נטל הפירעונות של החוב החיצוני פרוס בצורה נוחה, ועומד על כ-2 מיליארד דולר בשנה. יחס החוב החיצוני של ישראל ביחס ליתרות המט"ח נמוך מזה של מדינות אחרות בדירוג A, והמדד לפגיעות החיצונית של המדינה (EVI) מציב אותה במקום טוב בקטגוריית דירוג A2.