שר האוצר, רוני בר-און, אמר בפגישה כי האחריות על יציבות המחירים מופקדת בידי בנק ישראל ובידיו הכלים והיכולות המקצועיות להבטיח עמידה לאורך זמן ביעד האינפלציה. "אינני מוצא מקום להתערבות הממשלה בשל שינויים תקופתיים במדדי המחירים. עם זאת לטווח הארוך, עלינו להבטיח כי כוח הקניה של השכבות החלשות לא יישחק".
לעניין הקצבאות אמר שר התמ"ת, אלי ישי: "חוק הביטוח הלאומי קובע מנגנוני עדכון שנתיים בהתאם להתפתחות מדד המחירים לאורך כל תקופת השנה, יש להמשיך במדיניות זו ולעלות את הקצבאות בהתאם לשינויים השנתיים במדד המחירים באופן המבטיח שמירה על כוח הקניה של מקבלי הקצבאות".
שר הרווחה, יצחק הרצוג, הוסיף "אנו מחויבים להתמודדות עם מציאת פתרונות בטווח הקרוב והארוך בין היתר בחינת אפשרות עדכון הקצבאות בכלים שיפצו במיוחד את השכבות החלשות בגין עלית המחירים".
שר האוצר הנחה לבחון את הצעות השרים להצמיד את הקצבאות למדד המחירים לצרכן של החמישון התחתון במקום למדד המחירים הכללי, כך שעדכון הקצבאות יגלם באופן הולם את שינויי המחירים של סל המוצרים הבסיסי של שני העשירונים התחתונים. בר-און הסביר כי זה פתרון ראוי לשחיקת כוח הקניה של מקבלי הקצבאות, הנמנים על אוכלוסיית החמישון התחתון.
השרים הדגישו בדיון כי חשוב לציין שבמהלך השנה האחרונה בחרה הממשלה לחזק את הביטחון הסוציאלי באמצעות מספר כלים: הממשלה הגדילה זה מכבר את קצבאות הזקנה בחצי מיליארד ₪ ואת קצבאות השלמת הכנסה לקשישים ב-250 מיליון ₪. בנוסף, בחודש אוקטובר הקרוב ישולמו מענקי מס הכנסה שלילי באזורים בהם פועלת תכנית "אורות לתעסוקה". במסגרת זו ישולמו מענקים חודשיים של עד 400 ש"ח לחודש לעובד (ועד 800 ש"ח למשק בית עם 2 מפרנסים). קצבאות הבטחת ההכנסה לאוכלוסייה בגיל העבודה הועלו ב-4% ריאלית מעבר למדד.
השרים הסכימו כי יש מקום לבחון את פערי התיווך בענף יבוא התשומות לייצור החקלאות (מחירי הגרעינים לבני אדם ולמספוא) ואת מידת השפעתם על עליית המחירים.