עם זאת, ראוי להדגיש כי המדינה פועלת בכל הנוגע לרפורמה כבעלת סמכות שלטונית ולא כמעסיק ולכן אינה מהווה צד לדיון מול העובדים וודאי שאין באפשרותה לנהל מו"מ על תנאי העסקתם ויחסי העבודה. הסדרת השלכות הרפורמה על עובדי הבנקים, אם ישנן, הינה באחריות המעסיקים, קרי הנהלות הבנקים ועניין לדיון בינם לבין עובדיהם.
אי לכך, הבהירה המדינה בפני בית הדין, כי אין היא מוכנה לקיים הידברות מקצועית לגופן של הצעות החוק עם הסתדרות המעו"ף ואיגוד הבנקים. נורית אלשטיין, מנהלת המחלקה לענייני עבודה בפרקליטות, ונציגת המדינה, הבהירה כי הממשלה אחראית על קביעת מדיניות כלכלית המתרגמת לחקיקה ומובן שיש בה השלכות על משק העבודה. עם זאת, המדינה אינה המעסיק ואינה צד להליך המשפטי.

הרפורמה, עליה הצביעה הממשלה, נועדה להביא לרווחת כלל אזרחי ישראל. עם יישומה של הרפורמה המוצעת, ייהנה הצרכן מהטבות שתהיינה תוצאה ישירה של הפחתת הריכוזיות בשוק ההון וצמצום ניגודי העניינים המובנים בפעילותם של הבנקים בישראל.
זאת ועוד, יישום הרפורמה בשוק ההון בכללותה לא יפגע במערכת הבנקאית ולפיכך אינו צפוי להביא לפיטוריי עובדים. הרפורמה נוגעת בסוגיית הבעלות על הקופות והקרנות ולא בשאלה מי יפיץ אותם לציבור. עיקר עיסוקם של הבנקים הנו בהפצת קופות וקרנות, ובתחום זה ימשיכו הבנקים לעסוק גם לאחר מכן. ניצול נבון של הרפורמה יאפשר לבנקים אף להרחיב את פעילותם ולהיכנס לראשונה לתחומי הביטוח והפנסיה בהם יש לבנקים יתרונות יחסיים והטומנים בחובם פוטנציאל עסקי רב.