בהתייחסות שנשלחה לחברות בנוגע להסכמים מוסברת בהרחבה מדיניות עידוד החיסכון הפנסיוני בה נוקטת הממשלה, וניתנת התייחסות לסעיפים הספציפיים בהסכם אשר אינם עולים בקנה אחד עם מדיניות זו ועם הכללים המחייבים לפיהם יש להתנהל במסגרת העיסוק בתחום החיסכון הפנסיוני.

לעניין מדיניות החיסכון הפנסיוני פורטו העקרונות הבאים:
1. ממשלות ישראל לדורותיהן התוו מדיניות ברורה של עידוד חסכון פנסיוני. עידוד החיסכון הפנסיוני נעשה באמצעות מתן הטבות ניכרות לחוסכים, בדרך של הטבות מס וסובסידיות. הפניית מקורות שהיו יכולים לשמש כחיסכון פנסיוני לגורמים חיצוניים, כדוגמת ההסתדרות, מנוגדת לתכלית החיסכון הפנסיוני, ולפיכך יש לצמצמה ככל הניתן.
2. יש חשיבות מכרעת להבטחת שקילת שיקולים ענייניים בלבד בבחירת קרן הפנסיה. מתן הטבות מצד קרן הפנסיה לגורמים המשפיעים על בחירת העובד את קרן הפנסיה שלו, מסיטה את התחרות בשוק מתחרות על מוצר ושירות לתחרות על ליבו של הגורם המשפיע, במקרה זה ההסתדרות.
3. לנציגות העובדים יכול להיות תפקיד חשוב בקבלת ההחלטה לגבי החיסכון הפנסיוני של העובד, באמצעות מעורבות מקצועית שלה בהליך בחירת קרן הפנסיה ובמעקב אחת ביצועיה במהלך תקופת הביטוח. ביצוע תפקיד זה כהלכה מותנה בכך שהשיקול אותו שוקלת נציגות העובדים הנו טובת העובדים עצמם. הסכם בו חלק ניכר מהישגי ההסתדרות כנציגת עובדים מופנה לטובתה שלה פוגע במעמדה של נציגות העובדים כגורם מקצועי ופוגע בעובדים המבוטחים בקרן.

כאמור, חברות הביטוח - כלל והראל - הונחו שלא ליישם שורה של סעיפים בהסכם שמטרתם העברת הטבות להסתדרות עצמה על חשבון החיסכון הפנסיוני של העובדים, בין בכסף, ובין בדרך של מינוי מקורבים או הקמת פורומים שונים לקבלת החלטות. עוד הונחו חברות הביטוח שלא להשתמש  בסוכנות ביטוח שכל מטרתה לאפשר את העברת סכומי הכסף להסתדרות.

חברות הביטוח התבקשו להציג בפני כל עובד המצטרף לקרנות הפנסיה לפי ההסכם העתק מהנחיות אגף שוק ההון.