מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, הודיע כי פנה למשרדי הממשלה הרלוונטיים בבקשה לקבל את הערותיהם לתקנות בחוק וכי בכוונתו להביא את התקנות לאישור הממשלה ולאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
המלצות ועדת אריאב, שאושרו בממשלה ביום ה- 15.4.2007, מתייחסות לצורך בביזור הסמכות לאישור התקשרות בפטור ממכרז לועדות פטור משרדיות, תוך הבטחת עקרון-העל, המנחה את דיני המכרזים, לפיו התקשרויות הממשלה ייעשו "על פי מכרז פומבי, הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו".
יישום הדו"ח בתקנות יביא לשיווי משקל חדש באופן שיגביר את היעילות בלא לפגוע בעקרונות המכרז וביכולת לפקח על יישומם הלכה למעשה. בנוסף, ביזור הסמכויות יהווה כלי מרכזי וחשוב בפיזור הסיכונים ואף ידגיש את עקרונות הבקרה, הפיקוח והאחריות של מקבלי ההחלטות.
כיום בדיני המכרזים, קיים מודל ריכוזי המחייב את אישור ועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר או את אישור החשב הכללי, בכל הנוגע להתקשרויות באותם מקרים שבהם קיים צורך בסטייה מהנורמה הכללית של חובת המכרז. מודל זה יצר בפועל "צוואר בקבוק" ועומס בירוקראטי, אשר פגע באופן משמעותי ביכולת התפקוד והביצוע של המשרדים וגרם לתחושת שיתוק ותסכול. למעשה, נוצרה הפרדה לא סבירה בין הסמכות (הנתונה לועדת הפטור המרכזית ולחשב הכללי) לבין אחריות הביצוע (בה נושאים המשרדים). סמכות ההכרעה בנושא, אינה ניתנת בהכרח למקבלי החלטות בעלי התמחות, כלים וידע רלוונטיים למהותה של ההחלטה. בנוסף, מדי שנה ועדת הפטור המרכזית נאלצת להכריע בעניינן של כ-1,600 בקשות ממשרדי הממשלה השונים.
נוכח כך, נדרש פתרון מבני-יסודי, אשר יאזן באופן ראוי בין היתרונות שבקיום מודל מרכזי, ובכלל אלה – היכולת להתוות מדיניות אחידה ולנהל בקרה קפדנית, לבין חסרונותיו, ובהם צמצום סמכויות המשרדים, פגיעה ביכולת התפקוד והגברת העומס הבירוקראטי.
צוות בינמשרדי בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, המליץ על מודל אשר אומץ על ידי הממשלה, מודל זה מבוסס על ביזור מידתי של מוקדי קבלת ההחלטות במשרדי הממשלה, תוך צמצום מעורבות ועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר והחשב הכללי למספר מצומצם של בקשות ומקרים, המצדיקים התערבות זאת.
ועדת אריאב מציעה כי  ועדת המכרזים המשרדית לא תעסוק עוד באישור התקשרות בפטור ממכרז, בכל התקשרות מעבר לסכום המזערי המחייב הליך מכרזי (43,000 שקלים חדשים, כיום).
אישור התקשרות בפטור ממכרז יינתן על ידי ועדות פטור משרדיות, אשר יחויבו בסטנדרטים מחמירים של שקיפות, דיווח ואחריות, ויהיו בעלות סמכות לאשר את הרוב הגדול של התקשרויות המשרד בפטור ממכרז. בדרך זו, יובטח כי הסמכות והאחריות להחלטות שיתקבלו יהיו בידי משרדי הממשלה.
הבקרה המרכזית תוחלף בשקיפות שתחייב פרסום ציבורי ובמתן סמכות ערעור על החלטות ועדת הפטור המשרדית בידי כל אחד מחברי הועדה. ועדת הפטור המרכזית והחשב הכללי יוסיפו לדון ולאשר עניינים בנושאים מצומצמים כאשר מדובר בסכום כספי גדול או בעניינים ייחודיים ומורכבים, המצדיקים בחינה פרטנית. החשב הכללי וועדת הפטור המרכזית יהוו את "שומר הסף האחרון", יקבלו ההחלטות בערעורים שיוגשו על ידי מי מחברי ועדות הפטור המשרדיות על כל החלטה שבסמכותן ובנוסף לכך יתמרצו עריכת מכרזים בידי המשרדים.
טיוטת התקנות מכילה גם את המלצות הצוות המקצועי שאושרו על ידי הקבינט החברתי כלכלי. בראש הצוות עמדו עו"ד דרורה ליפשיץ, נציגת הלשכה המשפטית ממשרד האוצר ועו"ד אליעד וינשל, נציג היועץ המשפטי לממשלה.
ועדת אריאב - המלצות הצוות הבינמשרדי נמצא באתר האינטרנט של משרד האוצר:
HTTP://www.mof.gov.il

רקע כללי
חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 ותקנותיו נחקקו לפני כ-15 שנים, מאז נחקק החוק והותקנו התקנות ועד היום, התברר כי קיימות סוגיות רבות הדורשות הסדרה רחבה יותר או שונה מזו הקיימת בתקנות.
בהחלטת ממשלה מס' 2045 מיום 13.6.04, החליטה הממשלה על הקמת צוות מנכ"לים, בראשות המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה והחשב הכללי במשרד האוצר, והוטל עליו לבחון ולהגיש לממשלה המלצות בדבר ייעול ושיפור מנגנוני הרכש הציבורי. צוות המנכ"לים מינה צוותי משנה, שבעקבות הדיונים בהם הגיש צוות מקצועי (צוות ליפשיץ-וינשל) המלצות לתיקון תקנות חובת המכרזים בנושאים שונים.
בהחלטת ממשלה מס' 972 מיום 31.12.06, הוחלט להטיל על הקבינט החברתי-כלכלי לדון בהמלצות הצוות המקצועי (ליפשיץ-וינשל) ולקבוע על בסיסן החלטות נדרשות לתיקונים בדיני המכרזים. בנוסף, הטילה הממשלה על צוות בינמשרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד האוצר, לבחון את הצורך בהתאמות נוספות לדיני המכרזים בכל הנוגע להתקשרויות הממשלה עם חברות ממשלתיות הפועלות כזרוע ביצוע של הממשלה ועם רשויות מקומיות בתחומי סמכויותיהן על פי דין.
הממשלה אימצה את דו"ח הצוות המקצועי (ליפשיץ-וינשל) בד-בבד עם הקמת הצוות הבינמשרדי והגדרת תחומי עיסוקו. בדו"ח הצוות המקצועי (ליפשיץ-וינשל), מוצע להרחיב את "כלי העבודה" של וועדות המכרזים בעריכת מכרזים, תוך ניצול טכנולוגיות ושיטות חדשות, לייעול עבודת ועדות המכרזים המשרדיות.
כיום, נערך המכרז "בתוך הקופסה", תרתי משמע. כלומר: בשיטה אחידה ונוקשה, ובדרך של הגשת הצעות לתיבת מכרזים.
לכן, מוצע לעשות שימוש בתקשורת הממוחשבת הן כדי להוזיל ולייעל את דרכי פרסום המכרזים, והן כדי לתת בידי המשרדים כלים גמישים לניהול מכרזים אלו.
מתן כלי עבודה גמישים  ייתר את הצורך בשימוש בהליכי הפטור, כחלק מעקרון-העל הנזכר לעיל של העדפת המכרז. במקביל ליצירת כלים אלו, הציע הצוות המקצועי לבטל תקנות פטור שיתייתרו, בעקבות מתן כלי העבודה הנזכרים.
עוד המליץ הצוות על הגברת תפקיד אגף החשב הכללי, ובפרט – של מינהל הרכש הפועל במסגרתו - כגורם מטה שיעסוק בייעוץ, ליווי והפקת לקחים בתחום המכרזים, לצד בקרה ופיקוח על הליכי המכרז והליכי הרכש במשרדי הממשלה.

ועדת השרים לחברה וכלכלה, בהחלטתה חכ/43 מיום 18.2.07, אימצה את דו"ח הצוות המקצועי (ליפשיץ-וינשל), והטילה על הצוות הבינמשרדי מנכ"ל משרד האוצר לבחון הצעות לשינויים ותיקונים נוספים לייעול הרכש הממשלתי, ולהביא מסקנות גם בנושאים נוספים אלו בפני ועדת השרים.
ביום 15.4.07 החליטה הממשלה לאמץ את דו"ח הצוות הבינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר, כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, עם אפשרות לממשלה להאריך את תוקף הוראת השעה עד שנתיים נוספות.

עיקרי התיקונים לתקנות:
תקנה 1 המוצעת (תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות) – לתקנה 1 לתקנות העיקריות נוספו הגדרות לכלל הליכי המכרזים והתחרות, ובכללם הליכים חדשים, שנכללו והוסדרו בתיקון זה לתקנות. הליכים אלו כוללים את המכרז הדו-שלבי (לשני אופניו – מכרז עם שלב סינון איכותי מוקדם, ומכרז שבו מוגשות בו זמנית מעטפות האיכות ומעטפות המחיר תוך הפרדה ביניהם); מכרז מסגרת (מכרז שבו נבחרים במקביל מספר ספקים, כאשר הבחירה ביניהם נעשית בדרך של תחרות לפי ההזמנות המוצאות בפועל במהלך תקופת ההתקשרות), מכרז ממוכן (הנעשה באמצעות מדיה אלקטרונית), מכרז ממוכן מהיר (הליך יעיל ומהיר להתקשרויות דחופות או בסכום נמוך), מכרז פומבי עם תמחור נוסף
 (""best and final), מכרז ממוכן מתפתח ("מכרז דינאמי") ועוד.
ההגדרה "שווי ההתקשרות" שונתה, כך שכל תשלום המועבר לספק, לרבות תשלומים לצד ג' או מצד ג', יהיו חלק משווי ההתקשרות. בנוסף, מוצע לקבוע כי אופציות במסגרת חוזה התקשרות ייחשבו כחלק בלתי נפרד משווי ההתקשרות, במקביל לקביעה כי מימוש האופציה ייעשה תמיד בידי ועדת המכרזים המשרדית [ראו תקנה 3(27) לתקנות העיקריות כנוסחה אחרי התיקון שבתקנה 4(11) המוצעת, וכן תקנה וכן תקנה 10א(ב)(1) שתיווסף לתקנות העיקריות בתקנה 11 המוצעת].
תקנות 2 ו-36 המוצעות (הוספת תקנה 1א וביטול תקנה 42 לתקנות העיקריות) – עקרון העדפת המכרז הפומבי, שהינו עקרון-על בדיני המכרזים, הועבר לקדמת התקנות, ונוסחו הותאם לסוגי המכרזים וההתקשרויות הנוספים שהוספו במסגרת תיקון זה. בנוסף, נקבע המידרג הפנימי אותו יש להעדיף בעריכת התקשרויות, והובלטה הקביעה כי הפטור ממכרז הוא החריג לכלל, שההיזקקות לו תהיה רק במקרים המתאימים.
תקנות 3, 11, 14 ו-26 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 2, הוספת תקנה 10א, ותיקון תקנות 13 ו-23 לתקנות העיקריות) – יוקמו ועדות פטור משרדיות שבהן יהיו חברים, באופן אישי, המנהל הכללי, החשב והיועץ המשפטי של המשרד. ועדת הפטור המשרדית תדון בכל החלטה למתן פטור ממכרז, וכן בכל החלטה להתקשר במכרז ממוכן מהיר בהתקשרות מעל 350,00 שקלים חדשים, ובכל החלטה להתקשר במכרז סגור. 
סמכות ועדת הפטור המשרדית לפטור ממכרז תהיה:
• בתקנות פטור המחייבות ערב תיקון התקנות את אישור ועדת הפטור המרכזית – עד 4 מיליון שקלים חדשים.
• בתקנות פטור המחייבות כיום את אישור החשב הכללי, למעט פטור לפי תקנה 3(4) או לפי תקנה 3(14) – עד 2.5 מיליון שקלים חדשים.
• בפטור המחייב את אישור החשב הכללי לפי תקנה 3(4), שנעשתה על פי מכרז פומבי או סגור, או על פי פניה תחרותית להצעות – עד להיקף של 100% מההתקשרות המקורית או עד לסכום מצטבר של 2.5 מיליון שקלים חדשים, ובלבד שלא תהיה התקשרות המשך של המשרד עם מציע ספציפי לפי יותר מהתקשרות בסיסית אחת בכל שנת תקציב או בכל תקופה של 12 חודשים רצופים.
לכל אחד מחברי ועדת הפטור המשרדית תהיה זכות לערער על החלטת הועדה בפני ועדת הפטור המרכזית או לחשב הכללי, לפי הענין.
ועדות הפטור המשרדיות ינהלו פרוטוקול שעיקריו, בצירוף תמצית ההחלטה, יפורסם בפומבי תוך 5 ימים ממועד ההחלטה. פרסום החלטת הפטור תהיה תנאי לתוקפו.
תקנה 4 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 3 לתקנות העיקריות) – הוראות הפטור עודכנו בכל הקשור לקבלת אישורים מיוחדים לסיווג התקשרות כפטורה ממכרז, לאור השינויים בסמכויות החשב הכללי, וכן עודכנו סכומי ההתקשרות. בנוסף, בוטלו תקנות פטור שאינן נדרשות, בהתאם לעקרון העל המחייב עריכת מכרזים, ובהתחשב בהליכים הנוספים והגמישים שנוספו, שיאפשרו עריכת מכרז גם במקרים שבהם בעבר נדרש פטור ממנו.
התקשרות המשך:
תקנה 3(4) לתקנות העיקריות תוקנה והובהרה, וזאת בהתאם לחלוקת הסמכויות בין ועדת המכרזים, ועדת הפטור המשרדית , ועדת הפטור המרכזית והחשב הכללי, כמפורט לעיל. עיקר השינוי הוא בכך שתינתן האפשרות לבצע התקשרות המשך בהתקיים שלוש אלה:
1. ההתקשרות המקורית נערכה בעקבות מכרז, פומבי או סגור, או בעקבות פנייה תחרותית להצעות (ראו עוד את התיקון לתקנה 5 לתקנות העיקריות בתקנה 6 לתקנות המוצעות) – בניגוד למצב הקיים שבו ניתנת אפשרות כזו רק להתקשרות הנערכת בעקבות מכרז;
2. התקשרות ההמשך מהווה עד 100% מההתקשרות המקורית – בניגוד למצב הקיים שבו ניתנת אפשרות כזו רק עד לשיעור של 50% מההתקשרות המקורית;
3. התקשרות ההמשך נעשית תוך 5 שנים מההתקשרות המקורית – בניגוד למצב הקיים שבו התקשרות אפשרית רק עד 3 שנים ממועד ההתקשרות המקורית.
חברות ממשלתיות:
תקנה 3(5) לתקנות העיקריות, אשר עוסקת בהתקשרות הממשלה עם חברות ממשלתיות, הוחלפה אף היא, והוראותיה מחליפות את ההסדר הקיים. הייחוד של התקשרויות אלה הוא, בין השאר, שהן נערכות בין גופים ציבוריים החייבים שניהם במכרז, ושהן נועדו, בעיקרן, לתמוך בהשגת המטרות הציבוריות של גופים אלו, כדי שיסייעו לממשלה בביצוע משימותיה.
התיקון נועד לאפשר למשרד להתקשר עם חברה ממשלתית, שצוות מנכ"לים קבע לגביה שהיא "זרוע ביצוע" של הממשלה בתחומים מסויימים, בהסכם מסגרת, אשר יהיה תחום בזמן, בהיקף כספי כולל, בתחומי פעילות כאמור, ויקבעו בו מנגנוני בקרה ופיקוח. עקרונות הסכם המסגרת יאושרו על ידי הקבינט החברתי-כלכלי והסכם המסגרת יאושר על ידי ועדת הפטור המשרדית.
אישור צוות המנכ"לים לחברות הממשלתיות יינתן רק בנסיבות הבאות:
1. אם לחברה הממשלתית אין תחרות בשוק הפרטי - באותם תחומי פעילות שבהם אין לה תחרות או בתחומי פעילות הקשורים אינהרנטית לפעילות הליבה של החברה הממשלתית, אם בתחומי פעילות הליבה אין לה תחרות, ואף אם בתחומים הקשורים יש תחרות בשוק.
2. אם לחברה הממשלתית יש תחרות בשוק, ובלבד שהיא חברת ניהול – אם קיימות נסיבות מיוחדות שבשלן יוחלט כי ביצוע התקשרות באמצעות החברה הממשלתית הפועלת כזרוע ניהול של הממשלה חיונית לשם הגשמת מטרות מדיניות של הממשלה בצורה המיטבית, ובלבד שאין לגבי אותה חברה החלטת הפרטה.
עיקרי הסכם המסגרת לגבי חברות כאמור בפסקה (2) יפורסמו ברבים, לא פחות משבועיים לפני הבאתם לאישור הקבינט החברתי-כלכלי. התקשרות של משרד במסגרת הסכם המסגרת תהיה פטורה ממכרז, באישור ועדת הפטור המשרדית, וללא הגבלה בסכום.
ספק יחיד
תקנה 3(29) לתקנות העיקריות, שעניינה אישור התקשרות עם ספק יחיד, תוקנה, ונקבע כי ועדת המכרזים תאשר התקשרות לפי תקנה זו, רק לאחר פרסום הודעה על הכוונה לאשר את ההתקשרות, וככל שיתקבלו פניות מספקים אחרים במהלך ימי הפרסום – כפוף לדיון פרטני בהן.
בנוסף, על פי המלצת הצוותים המקצועיים, נמחקו מספר סעיפי פטור, בהתאם להמלצות דו"ח ליפשיץ-וינשל.
תקנה 5 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 4 לתקנות העיקריות) – הסמכות לערוך מכרז סגור צומצמה, לאור הוספת הליך המכרז הממוכן המהיר המחליף אותה. כמו כן, אוחדו ההוראות הדנות באופן עריכת מכרז סגור לתוך תקנה זו.
תקנה 6 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 5 לתקנות העיקריות) – התקנה עוסקת בהתקשרויות עם יועצים, בנושאים המחייבים מומחיות או יחסי אימון מיוחדים. מבדיקת נתוני ועדת הפטור עולה כי חלק ניכר ביותר מכלל בקשות הפטור הן בקשות להתקשרות המשך עם יועצים. בכדי לתת מענה לצורך להתקשר עם יועץ באופן מתמשך, בהתקשרות מסגרת, מוצע להגדיר הליך התקשרות בדרך של "פניה תחרותית להצעות", בדרך שנקבעה בתקנה, במטרה לקיים מתכונת תחרותית ושוויונית רחבה יותר, תוך שימוש במאגרים ממוחשבים המתעדכנים מדי שנה, והליך "שליפה" מסודר של מציעים לפניות אלא.
בדרך זו ייווצר איזון חדש – מחד, הליך הבחירה של היועצים יהיה שקוף ושוויוני יותר; ומאידך – תתאפשר התקשרות ארוכת טווח וגמישה בעקבות הליך זה. הצעה זו משתלבת עם ההצעה לתיקון תקנה 3(4) לתקנות העיקריות (ראו תקנה 4(4) לתקנות המוצעות).
עוד נקבע כי גם התקשרות, שאינה התקשרות מסגרת, הנעשית עם יועצים כאמור, תעשה ככל הניתן בדרך של פניה תחרותית להצעות.
תקנה 7 לתקנות המוצעות  (תיקון תקנה 7 לתקנות העיקריות) – נקבעו כללים מפורטים לעריכת מכרז עם משא ומתן, בדומה לכללים הקיימים בתקנות המכרזים של מערכת הבטחון. כללים אלו מבטיחים את השוויון והשקיפות גם בהליך זה. במקביל, מוצע לאפשר התקשרות עם הליך של משא ומתן גם בהתקשרות עם יועצים.
תקנה 8 לתקנות המוצעות (תקנה 8א לתקנות העיקריות) – נוספה תקנה המגדירה, לראשונה, בצורה מקיפה ומסודרת את תפקידי ועדת המכרזים וסמכויותיה.
תקנה 9 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 9 לתקנות העיקריות) – נקבע כי ועדות המכרזים יידרשו לנמק החלטתן לסיווג, בהתחשב בעקרון העדפות המכרז הפומבי שהוסדרה בתקנה 1א שהוספה (ראו תקנה 2 לתקנות המוצעות).
תקנה 10 לתקנות המוצעות (תקנה 10 לתקנות העיקריות) – נוספו הוראות לענין היעדרות חוזרת ונשנית של חברי ועדת מכרזים מהוועדה (ראו לשם ההשוואה – סעיף 22(א)(29 לחוק החברות הממשלתיות).
תקנות 12 ו- 13 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 12 והוספת תקנה 12א לתקנות העיקריות) – סמכות ועדת הפטור (המרכזית) הותאמה בשל הוספת סמכות ועדת הפטור המשרדית. עוד נקבע כי ועדת הפטור והחשב הכללי יתנו את החלטותיהם בתוך 30 ימים. אם לא ניתנה החלטה בתוך פרק זמן זה, ההחלטה תועבר לועדת הפטור המשרדית, והחלטתה זו תהיה סופית.
תקנה 13 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 12ב לתקנות העיקריות)
על מנת לחזק את תפקודם המקצועי של ועדות המכרזים וועדות הפטור, נקבעו הוראות לעניין הכשרת חברים בהם.
תקנה 15 לתקנות המוצעות (ביטול תקנה 14 לתקנות העיקריות) – בוטלה הוראת תקנה 14, שעניינה פטור לעסקאות חוץ, והיא שולבה בתוך תקנה  3 לתקנות העיקריות, שעניינה פטור ממכרז.
תקנה 16 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 14א לתקנות העיקריות) – נוספה הוראה לענין קיום הליך פנייה מוקדמת לבקשת מידע, ואופן עריכתה. נקבע כי הליך זה ינוהל על ידי ועדת המכרזים.
תקנות 17 ו-40 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 15 לתקנות העיקריות והוראת שעה) – בעקבות ההתפתחות בנגישות לרשת האינטרנט, בעיקר על ידי גורמים מסחריים, שהם המשתתפים הפוטנציאלים במרבית המכרזים, הוסבה דרישת הפרסום מפרסום בעתונות הכתובה לפרסום באתר האינטרנט הממשלתי. אתר האינטרנט הממשלתי ירכז את פרסום כל מכרזי הממשלה. בנוסף לאפשרות הצפייה באתר, כל המעונין יוכל להרשם כמנוי לאתר, ולקבל מידע אודות המכרזים המתפרסמים עם פרסומם. לצד כל אלה, נקבע כי בסוגי מכרזים מסויימים, אשר הנגישות לאינטרנט בקרב המשתתפים הפוטנציאלים אינה מלאה, המכרזים יפורסמו גם בעתונות הכתובה. כמו כן, נקבעו הוראות מעבר בענין זה, לפיהן, בשנה הראשונה תפורסם רשימת המכרזים גם בעתונות הכתובה.
תקנה 18 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 16 לתקנות העיקריות) – הורחבו ההוראות לענין ניהול רשימות מציעים על ידי משרדי הממשלה, אופן פרסום הרשימות, ודרך "שליפת" מציעים מרשימות המציעים במכרז סגור ובפנייה תחרותית לקבלת הצעות, בהתאם לתקנות 4 ו-5 לתקנות העיקריות.
תקנות 19 ו- 21 לתקנות המוצעות (תיקון תקנות 17 ו-18 לתקנות העיקריות) – נקבע כי מסמכי המכרז יהיו פתוחים לעיון, ככל הניתן, באמצעות אתר האינטרנט, וללא תשלום (למעט במקרים שבהם אין הדבר אפשרי). תחת זאת, מוצע לקבוע אפשרות לגבות תשלום על השתתפות במכרז. בדרך זו, יוכל מציע לבחון את יכולתו להגיש הצעה ואת הכדאיות הכלכלית מבחינתו, מבלי שיידרש לשם כך לסכן מכספו. בכך תגדל הנגישות למכרזים.
תקנה 20 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 17א לתקנות העיקריות) – נוספו הוראות לענין מכרז דו-שלבי. מכרז דו-שלבי יכול שיתבצע באחת משתי הדרכים שלהלן:
האחת, מכרז שבו מוגשת במועד אחד הצעת המשתתפים - בשתי מעטפות נפרדות. בשלב הראשון של בדיקת ההצעות נבדקת איכות ההצעה ונקבע "ציון איכות", בעוד שהמחיר המוצע אינו ידוע. בשלב השני, ואחרי שועדת המכרזים אישרה את ציון האיכות, נפתחת הצעת המחיר של ההצעות שעברו את "רף האיכות" ונקבע ציון סופי, המשקלל את איכות ההצעה ואת מחירה. הפרדה זו, בין שלב בחינת האיכות לבין שלב הבחינה הכלכלית מונעת הטיה של ועדת המכרזים, ומונעת מראית עין שמא הצעת המחיר השפיעה על ניקוד האיכות.
השניה, מכרז שבו נעשית בשלב הראשון בדיקה מוקדמת של המשתתפים, לענין עמידתם ב"רף האיכות" שנקבע במכרז (pre-qualification). בשלב השני מוגשות הצעות רק על ידי המשתתפים שנקבע לגביהם כי עמדו בתנאים כאמור.
תקנות 20 ו-24 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 17ב לתקנות העיקריות והוספת תקנת משנה 21(א1) להן) – נוספו הוראות לענין האפשרות לקיים הליך תמחור נוסף בין המשתתפים שהצעתם למכרז נמצאה כמתאימה ביותר, במטרה לשפר את ההצעות הכספיות, בכפוף לקביעת קיומו של הליך זה במסמכי המכרז. כן מוצע לאפשר הליך של תמחור נוסף בכל מכרז, אם כל ההצעות עלו באופן משמעותי על האמדן.
תקנה 20 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 17ג לתקנות העיקריות) – נוספו הוראות לענין אופן בחירת זוכה מבין מספר זוכים שנקבע במכרז מסגרת.
תקנה 21 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 18 לתקנות העיקריות) – נקבע כי ניתן להתנות הגשת הצעה למכרז בתשלום (במקביל לפתיחת האפשרות לעיין במסמכי המכרז באתר האינטרנט, ללא תשלום).
תקנה 22 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 19 לתקנות העיקריות) – על מנת לייעל את הליך פתיחת תיבת המכרזים, נקבע כי פתיחת תיבת המכרזים יכול שתעשה על ידי שלושה מבין חברי ועדת המכרזים (במקום כל חברי הועדה) או על ידי שלושה מבין הכשירים שקבע המנהל הכללי של המשרד, או כל שילוב של אלא.
תקנה 23 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 19א לתקנות העיקריות) – בשנים האחרונות התפתחה, בארץ ובעולם, מגמת שימוש במדיה האלקטרונית לצורך עריכת מכרזים. הניסיון בעולם העלה כי ניהול מכרזים ברשת הביא לצמצום הבירוקרטיה ולהגברת השקיפות, ואפשר יצירת הליכים גמישים ויעילים יותר. בהתאם למגמה זו, ובעקבות מספר פיילוטים שבוצעו בהקשר זה על ידי החשב הכללי, עוגנו בתקנות הוראות בדבר עריכת מכרז ממוכן, באמצעות תיבת מכרזים אלקטרונית. הוראות משלימות בעניין זה ייקבעו על ידי החשב הכללי במסגרת התכ"ם.
תקנה 23 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 19ב לתקנות העיקריות) – עם התפתחות האפשרות לקיים מכרז באמצעים ממוכנים, התפתחה גם האפשרות לקיים, בנסיבות המתאימות, מכרזים בדרך של "מכירה פומבית" (בלשון התקנות – מכרז ממוכן מתפתח). במכרז מסוג זה, רשאים המשתתפים אשר עברו את "רף האיכות" הראשוני, להגיש הצעות חוזרות ומשופרות למכרז, עד לקביעת הזוכה, בסעיף המחיר או בכל סעיף כמותי אחר שיוגדר מראש. בהליך זה, במהלך שלב הגשת ההצעות, מקבל כל אחד מהמשתתפים מידע אודות מיקום הצעתו ביחס להצעה המתאימה ביותר במכרז, ובכך מתאפשר לו להתאים את הצעתו במהלכה.
הוספת תקנה 19ג לתקנות העיקריות (תקנה 23 לתקנות המוצעות) – בהתקשרויות ששוויין אינו עולה על 350,000 שקלים חדשים שבעבר היתה מצדיקה עריכת מכרז סגור, או בהתקשרות שקיימת דחיפות, אשר בעבר היתה מצדיקה פטור ממכרז, ניתנת האפשרות לערוך מכרז ממוכן מהיר. במכרז ממוכן מהיר ניתן לקבוע כי הגשת ההצעות תעשה בתוך חמישה ימים, או אף במועד קצר יותר ככל שהדבר דרוש. היות ומדובר בהליך פשוט ומהיר, משמש הליך זה כתחליף לשימוש במכרז סגור.
תיקון תקנה 22 לתקנות העיקריות (תקנה 25 לתקנות המוצעות) – נקבע כי ככל שנקבעו משקלות לאמות המידה במכרז יפורסמו המשקל היחסי של המחיר לעומת המשקולות של יתר אמות המידה, וככלל – יפורסמו גם כל המשקולות של אמות המידה במסמכי המכרז.
תיקון תקנה 23 לתקנות העיקריות (תקנה 26 לתקנות המוצעות) – ניתנה אפשרות לבקש ממציע יחיד במכרז להגיש הצעה נוספת ומשופרת, בטרם קבלת החלטה בהתאם לתקנה זו.
תיקון תקנה 24 והוספת תקנה 24א לתקנות העיקריות (תקנות 27 ו-28 לתקנות המוצעות) – נוספו תקנות המקנות סמכויות לחשב הכללי לקבוע במסגרת תקנון כספים ומשק הוראות והסדרים ב&