• המציאות הישראלית –
o מהבחינה הריאלית – ישראל ניצבת אל מול המשבר הגלובלי כשהיא ערוכה ובמצב טוב. 5 שנים של צמיחה גבוהה; משק מגוון; שיעורי אבטלה נמוכים; מדיניות פיסקאלית אחראית שאפשרה את המשך הצמיחה וצמצמה את רמות החוב; תהליך ממושך של התייעלות, פינוי מקורות לסקטור העסקי, והשקעה מואצת בתשתיות ובצמצום פערים תוך הנהגת מדיניות מיסים אטרקטיבית. אלה הם מקצת המרכיבים שחיזקו את הכלכלה הישראלית ערב הכניסה הצפויה להאטה בקצב הצמיחה.
o מהבחינה הפיננסית – שוק ההון הישראלי עבר שינויים רבים בשנים האחרונות ופעל בכיוון של היפתחות והשתלבות בכלכלה הגלובלית. עם זאת, בכוונת מכוון או מכורח המציאות – ההליכה בכיוון בו צעדו כלכלות המערב נעשתה בדרך שונה ובקצב אחר מזה שהעמיד את הכלכלה האמריקאית בנקודת המשבר בו היא מצויה.
 שוק ההון הישראלי שימר אלמנטים שמרניים רבים; רמת פיקוח גבוהה והדוקה; סטנדרטים מחמירים; רמות גבוהות של שקיפות וגילוי. חלק מהמכשירים הפיננסיים המתוחכמים – אלה שמתגלים כיום כאחד ממקורות הכשל – לא הופעלו בשוק הישראלי; ואחרים – נקלטו בעצימות נמוכה ועם רמות פיקוח מתאימות. שוק ההון הישראלי אף לא נחשף באופן משמעותי לאותן פרקטיקות מימון הנשענות על נכסים בעייתיים ורמות סיכון גבוהות – שהונהגו בשווקים אחרי ונתגלו אגב משבר הסאב-פריים.
 ברמת המאקרו, ניתן לומר, כי רמת היחשפותה של המערכת הפיננסית הישראלית למשבר הפיננסי במערב, עד כה, מוגבלת. אנחנו רחוקים מעין הסערה, והדבר נותן לנו, ולמערכת הפיננסית שיש לנו את הביטחון בחוסנה ויציבותה, יכולת טובה יותר להתמודד ולמזער נזקים.

• יחד עם זאת – אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי גלובלי שעוצמתו, השלכותיו, והשפעתו על הכלכלה הישראלית – בתחום הפיננסי והריאלי – עדיין לא ידועים. האפשרות לזליגת המשבר למערכות פיננסיות נוספות ולאפקט שרשרת קיימת; כך גם האפשרות לירידה באמון הציבור בשווקים בעולם ביציבות המערכות הפיננסיות. ממילא, מוטלת עלינו החובה לעקוב ולהיערך.
• תוכנית החירום של הממשל האמריקאי צריכה עוד לעבור מספר שלבים עד להפעלתה; אולם כבר עתה היא משדרת מסר ברור של נחישות לבלום את ההידרדרות ולטפל טיפול שורש במרכיבי הכשל ולא רק בסימפטומים שלו. זו תוכנית אמיצה ומרחיקת לכת – עם מרכיב עמוק של מוכנות ממשלתית לשאת בחלק מהסיכונים שנלקחו על ידי הסקטור הפרטי ולטובת ציבור המשקיעים – ואני תקווה כי היא תביא לרגיעה בשווקים.
• אינני יועץ השקעות – אך בינתיים, ועד שרמת אי הוודאות תופחת –נכון היה לכל מי שכספו, המופקד לטווחים קצרים וארוכים ומושקע באפיקים שונים, להתייעץ, לבחון אלטרנטיבות, לשאול, להכיר היטב את תיק הנכסים האישי שלו ואת מערכת ההטבות והתשואות הקונקרטית שנבנתה בעבורו – לפני נקיטת פעולה כלשהי ולא לנקוט בפעולות עדריות הנשענות על מגמות קצרות טווח או על רוחות זמניות בכותרות העיתונים ואשר לא לוקחות בחשבון את המחיר האישי לטווח הארוך.
• נוכח ההתפתחויות - הצעדים הננקטים –
 הגברת השת"פ בין הרגולאטורים ובין האוצר ובנק ישראל – העברת מידע, גיבוש בסיס נתונים משותף, ניתוח האינדיקאטורים והגדרת האורות האדומים. לשם כך הוגבר שיתוף הפעולה הטוב שבין האוצר ובנק ישראל – המהווה, בראייתי, מכפיל כוח בכלכלה הישראלית - ומאפיין את כל תקופת כהונתי כשר אוצר – ובאחרונה אף הוקמו צוותי פעולה משותפים לאוצר ולבנק, אשר ידווחו באופן שוטף לי ולנגיד וימליצו על דרכי פעולה ככל שיידרשו.
 מעקב הדוק אחר ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בצד הגברת מערכי הבקרה והפיקוח והערכת מצב עיתית ברמת שר אוצר ונגיד לגבי רמות החשיפה של הגופים הפיננסיים הישראליים.
 מוכנות לפעולה ולנקיטת צעדים – ככל שיידרשו.
o בתחום הפיננסי – טווח ארוך.
 זו תהיה יוהרה להגיע למסקנות חד משמעיות בעיצומה של אי וודאות
ועוד לפני שזוקקו ונבחנו באופן אמיתי הגורמים למשבר; זו תהיה פזיזות רשלנית להסיק מסקנות על המשק הישראלי ועל מבנה שוק ההון הישראלי בעת הזו. עם זאת,  יהיה זה גם חוסר אחריות שלא לכונן תהליך מושכל שיבחן, בבוא העת, את שאלות היסוד בנוגע למבנה שוק ההון; למודל הרגולציה; ולתפקיד הממשלה – כבסיס לגיבוש מדיניות שוק ההון הישראלי בראיה הצופה פני עתיד.
 אני שומע את הדיון המתפתח בנוגע לוועדת בכר שהונהגה בתקופתו של נתניהו. יש מי שמדברים בעניין זה מפוזיציה שנקבעה מראש ונהנים מההזדמנות שנקרתה בפניהם כדי לומר "אמרנו לכם". אחרים מדברים מתוך אינטרס עסקי מובהק. ויש מי שמשחררים הצהרות דרמטיות מבלי להירתע משימוש ברטוריקה של זריעת פאניקה במציאות שברירית של אי וודאות. אני ער לביקורות שנשמעות; לשאלות שעולות לגבי עוצמת המהלך, לקצב החלתו, להתאמת הרגולציה המלווה אותו, והפרקטיקות שהונהגו או תוכננו בתחומים שונים של שוק מתפתח זה. 
אלו שאלות חשובות - אך אינני סבור שזו העת, וזו הדרך לנהל דיון זה.
 חשוב, עם זאת, שהדברים ייכנסו לפרופורציה - במהלך שלוש השנים האחרונות – מאז רפורמת בכר – בצד שכלולו של השוק השתכללו גם גופי הפיקוח על המוסדות החוץ בנקאיים, הוטמעו נורמות וסטנדרטים מתקדמים; ופותחו כלי בקרה.
 חלק מרכזי מהחשיפות והסיכונים הנבחנים על ידינו בהקשר למשבר הגלובלי משותף לכלל המערכת הפיננסית ולאו דווקא לגופים החוץ בנקאיים; חלק ממאפייני הגופים החוץ בנקאיים עוצבו עוד טרם השינוי במבנה הבעלות;
 נקודות החוזקה של המשק הישראלי שפורטו לעיל רלוונטיים לכלל המערכת הפיננסית ולא רק למערכת הבנקאית.
 אני נחוש למסד, כפי שוודאי יעשו גם בכלכלות אחרות, תהליך מוגדר ופורמאלי של הפקת לקחים על רקע המשבר בשוק ההון האמריקאי. תהליך שיבחן בחינת עומק את הגורמים למשבר; את הלקחים שהופקו במדיניות אחרות – לגבי מבנה השוק ומודל הרגולציה; את השינויים שהונהגו – ואת הזיקה בין אלה לבין מאפייני השוק הישראלי ועל המערכת הפיננסית על כלל היבטיה.
 זהו תהליך שיחייב גם בחינה של קצב פיתוחו של המשק הישראלי וסוג המכשירים והפרקטיקות שיאומצו בעתיד על ידינו. קראתי למיסודו של תהליך כגון זה כבר לפני למעלה משנה כשהבעתי את רצוני ונכונותי לבחון את המבנה הכולל של הרגולציה בישראל. ההתפתחויות האחרונות רק מוכיחות שהדיון בעניין זה בישראל הוא חיוני אך היה פשטני מדיי – שכן השאלה אינה נעוצה רק במבנה ובמודל אלא בתפיסות היסוד שמאחוריו.