שר האוצר רוני בר-און, ובכירי משרדו הציג היום בישיבת הממשלה את יעדי המדיניות הכלכלית לשנת 2009. בר – און אמר לשרים כי "טובת המשק מחייבת את כולנו להתגייס לקידום תהליך התקצוב ולשמר את היציבות הכלכלית ואת תנאי הוודאות הזקוקים למשק חרף ההאטה הגלובלית וההתרחשויות בזירה הפוליטית המקומית". עוד הוסיף השר כי הכלכלה הישראלית ידעה לצלוח בשנים האחרונות ימים לא פשוטים של משברים, ולשמר אי של יציבות בתוך הים הישראלי הסוער. "אנו עומדים בפני תקופה מורכבת ביותר של העברת תקציב בתנאים של אי יציבות פוליטית, אפשרות להאטה בקצב הצמיחה, וצבר התחייבויות ללא מקור תקציבי. אני קורא לכולנו להניח את הכלכלה מחוץ למשחק הפוליטי" אמר שר האוצר.
שר האוצר הבהיר לשרים שצבר ההתחייבויות הגדול שנטלו על עצמם ממשלות ישראל בשנים האחרונות יחייב שורה של התאמות לא פשוטות בתקציב המדינה לשנת 2009. "במציאות שבה מימד אי הוודאות גדול ממימד הוודאות – מחובתנו לנקוט בקו זהיר הנשען על שורה של מקדמי בטחון ולהוביל תכנית כלכלית אחראית ותומכת צמיחה" אמר בר-און.
"לראשונה אנחנו מגדירים מחדש את יעד העל של המדיניות הכלכלית – וקובעים אותו כעידוד הצמיחה תוך צמצום פערים. לא עוד הסתפקות ב"ספירת מלאי" של נתוני הצמיחה בלבד. הצמיחה כשהיא לעצמה איננה חזות הכל, השאלה האמיתית היא הרווחה החברתית הכוללת – וזו קשורה גם בחלחול הצמיחה לכלל שכבות האוכלוסייה והמשק" אמר השר.
בר-און: "כשאנו מדברים על צמצום פערים, כוונתנו לצמצום בר קיימא של העוני והפערים ולא לצמצום מלאכותי וזמני. לא כל מהלך שנראה כ"חברתי" אכן מצמצם פערים, ויש מהלכים שאך מעמיקים את הפער. עלינו להתמקד בהעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ככלי מרכזי לצמצום העוני, העלאת רמות השכר באמצעות חינוך והשכלה גבוהה, התמקדות בכלים שיעצימו את ישראל כחברת ידע, מדע וטכנולוגיה." 
השר אמר כי לאחר ששנת 2008 התאפיינה בתוספות משמעויות לתחום החינוך, האתגר האמיתי כעת הוא ברפורמות מבניות במנהל החינוך, בשינוי שיטת התקצוב במערכת החינוך, בהגדרה מחודשת של תהליכי התקצוב בהשכלה הגבוהה, בניצול יותר נכון וטוב של המשאבים הרבים שעומדים לרשות המערכת ולא בהגדלה שלהם. "הגיע הזמן שנפנים שנגמר עידן התוספות והגיע עידן ההתכנסות לתפוקות טובות יותר בתוך התקציבים הקיימים. " אמר שר האוצר.
שר האוצר הדגיש כי בהיעדר מקורות תוספתיים יהיה צורך להסיט משאבים מהמרכז לפריפריה תוך התמקדות בתוך המדיניות החברתית בכלי מדיניות האפקטיביים ביותר. "אציג לממשלה תכנית להסטה משמעותית של משאבים מהמרכז לפריפריה – בתחומי החינוך, התעסוקה, התשתיות, השלטון המקומי והתעשייה".
"האתגר העומד בפנינו" אמר השר,   "הוא התאמת התקציב למסגרות אחראיות מבלי לפגוע ביעדי המדיניות של עידוד צמיחה וצמצום פערים" והוסיף כי הממשלה עומדת בפני תהליך מורכב של הגדרה מחודשת של סדרי העדיפויות באמצעות מספר דרכים: 1. צמצום חלק מהתחייבויותיה, 2. מיקוד המאמץ החברתי-כלכלי בתחומים שבאופן מובהק מצמצמים פערים;  3. הסטת משאבים דרמטית מהמרכז לפריפריה מתוך הכרה כי הפערים החברתיים הם גם פערים גיאוגרפיים וכי מנועי הצמיחה של העתיד טמונים בפריפריה.
"לא ניתן יהיה לקדם את כל הנושאים החברתיים והאחרים שהממשלה ביקשה לקדם. לא יהיה מנוס מהכרעה בין כל הנושאים שהממשלה נטלה על עצמה. נידרש, בין היתר, גם לשאלה האם לא הרחקנו לכת במתווה תקציב הביטחון שנטלנו על עצמנו במסגרת דו"ח ברודט והמחיר החברתי הכרוך בו".
"יחד עם כל האתגרים העומדים בפנינו נמשיך בהנהגת מדיניות פיסקאלית אחראית
עם דגש מיוחד על הפחתה עקבית ומהירה של יחס חוב-תוצר של ישראל כתנאי הכרחי ליכולת תפקודה בעיתות משבר וככלי האפקטיבי ביותר לפינוי מקורות (המשוריינים לתשלומי ריבית) לתחומים חברתיים" אמר השר.
"נמשיך בהנהגת מדיניות עקבית בתחום המס תוך המשך מתווה הפחתות מיסים, ביטול פטורים ממיסים והובלת שינויים נוספים בתחומי מס כפי שעשינו השנה ברפורמה המקיפה שערכנו בתחום המיסוי הירוק, ברפורמה בתחום המס על תושבי חוץ ובהנהגת פחת מואץ לחיזוק ענפי התעשייה במשק."
"בשנת 2009 נמשיך בקידומן של רפורמות מבניות לעידוד התחרות ולייעול הסקטור הציבורי. בהקשר זה, דיווח השר לממשלה כי בימים אלו אנו מצויים לקראת הכרעה בשתי רפורמות משמעותיות, בשוק החשמל וברשות השידור.
נושא נוסף שמקדם משרד האוצר הוא ייעול השירות הציבורי ושיפור השירותים לאזרח. שנת 2009 נמשיך בהאצת והעמקת מהפכת הממשל הזמין, הרחבת השירותים המקוונים, פיתוח טכנולוגיות נוספות, הגברת ההנגשה – מתוך ראיית הפוטנציאל של ישראל לשמש כ-BETA SITE של תפיסת הממשל הזמין." דברי בר-און.
בסיכום דבריו התייחס לנתוני המשק ותחזית הצמיחה כפי שהוצגה לחברי הממשלה ואמר כי "בצד האינדיקאטורים החיוביים של המשק כפי שהתבטאו בחודשים ובשנים האחרונות ובצד נקודות החוזקה של המשק, יש לתת את הדעת לנקודות חולשה וסיכונים כמו ההאטה הגלובלית ואי הוודאות לגבי מגמותיה ועוצמת השפעתה על ישראל, ההשלכות השליליות שיכולות להיות על המשק כתוצאה מהתיסוף המתמשך של השקל; והמציאות הביטחונית, הגיאו-פוליטית והפוליטית של ישראל. היבטים אלה הם שהביאו אותנו להניח תחזית צמיחה של 3.5% לשנת 2009". "במציאות כזאת יש לנקוט במדיניות זהירה ואחראית, לתת דגש מיוחד על הגבלה של היקף הגידול בהוצאות הממשלה, לנתב מקורות הכנסה לצמצום רמות החוב של ישראל ולמקד את הוצאות הממשלה ביעדים שיבטיחו את המשך הצמיחה גם בהינתן מציאות של האטה בכלכלה הגלובלית". אמר השר.

בישיבת הממשלה נכחו מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, הממונה על התקציבים, רם בלינקוב, והחשב הכללי, שוקי אורן. לשרים הוגשה סקירה על מצב המשק ותחזיות מקרו-כלכליות לקראת התקציב לשנת 2009 שהוכנה על ידי ראש אגף מחקר וכלכלה, ד"ר אלדד שידלובסקי (הסקירה תשלח בדואר אלקטרוני לנוחיותכם).