בשבילינו זהו אירוע מאד חגיגי ואני מבקש לברך את כל באי הועידה בברכת "ברוכים הבאים" ומאחל לכם הנאה מרובה מהוועידה ומתכניה ולא פחות חשוב אני מקווה כי תספיקו להנות ולהתרשם מארצנו היפה וממגוון נופיה, אתריה ההיסטוריים ושורת הבילויים העכשוויים שהיא מציעה.
היום אני מבקש לחלוק איתכם פיסה קטנה מהחזון שלי לגבי התפתחותו של המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית. מרחב האפשרויות להתפתחות הוא עצום וכמעט בלתי מוגבל, אך בתוך הספקטרום הרחב הזה , עלינו - קובעי המדיניות לזהות את אותן נישות בהן למשק הישראלי קיים יתרון יחסי לבחון את מידת התאמתם למשק הישראלי ולתמרץ התפתחותם על ידי הנחת תשתית מתאימה לסקטור העסקי.
מכובדיי,
כלכלת ישראל של השנים האחרונות מראה הישגים מרשימים.
2007 היתה השנה הרביעית ברציפות בה נרשמת צמיחה של למעלה מ-5 אחוזים.
חברות דירוג האשראי הבינלאומיות- פיץ, מודיס ו- P &   Sהעלו כולן, במהלך השנה האחרונה את דירוג האשראי של מדינת ישראל,
במאי 2007 הוזמנה מדינת ישראל להתחיל בהליך ההצטרפות לארגון המדינות המפותחות, ה- OECD . בימים אלה הגשנו את הממורנדום הראשוני ביחס לכלים המשפטיים הקיימים בארגון ואני תקווה כי נסיים את הליך ההצטרפות עד לסוף שנת 2009. 
ההתפתחויות החיוביות הללו באו, בין היתר,  על רקע מגמות גלובליות, יתרונותיו היחסיים של המשק הישראלי, מדיניות פיסקאלית ומוניטארית אחראית, ושורה של רפורמות מבניות שהובילו ממשלות ישראל בשנים האחרונות.

ממש עתה מתפרסמים נתונים סופיים ביחס לרבעון הראשון של שנת 2008 לפיהם התוצר על בשיעור שנתי של 5.4%, הגידול בייצוא של סחורות ושירותים עומד על 12.6% וההוצאה לצריכה פרטית גדלה ב – 14.1% בחישוב שנתי.
האינדיקאטורים חיוביים ויש לנתחם לעומק ולבחון אותם אל מול השפעות אפשריות של האטה גלובלית על קצב הצמיחה במשק.
אנו למדים כי המשק הישראלי (למרות תחזיות לצמיחה נמוכה) הוא משק צומח, יציב ואיתן אשר שומר על מגמות של יציבות בכלכלה גלובלית גועשת. אנו נמשיך בהנהגת מדיניות שקולה אחראית ומאוזנת.
הנתונים החיוביים מלמדים על יכולת ההתמודדות הטובה של המשק הישראלי גם בתקופות של משבר פיננסי גלובלי. ברור כי אנחנו עדיין נמצאים בתקופה של תנודתיות רבה וחוסר ודאות ולפיכך ישנה חשיבות להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות בשווקי העולם ולהמשיך ולנהוג בשיקול דעת ובשום שכל תוך אחריות תקציבית. 
נוכח ההאטה בכלכלה הגלובלית, קשיי הנזילות במימון הבנקאי והחוץ בנקאי שנבעו ממשבר הסאב –פריים בארה"ב וקריסתם של גופים פיננסיים גדולים, עומדת כלכלת ישראל, בדומה למדינות אחרות בעולם, בפני מספר אתגרים מורכבים;
אתגרים אלה מועצמים נוכח תכונותיו המיוחדות של המשק הישראלי;
o הסביבה הגיאו פוליטית הייחודית,
o צמצום פער התוצר והימצאות המשק הישראלי על סף תעסוקה מלאה,

האתגרים הללו מחייבים את קובעי המדיניות הכלכלית בישראל להציב למשק הישראלי חזון כלכלי כולל ארוך טווח אשר מתווה, בין היתר,
 מדיניות פיסקאלית אחראית אשר תבטיח יציבות,
מדיניות מיסים צודקת, מאוזנת ומעודדת צמיחה,
קביעת סדר עדיפויות המבטיח כי צרכי ההווה לא יבואו על חשבון העתיד, תוך הבטחת צרכיו של הפרט בחברה.

אנרגיות מתחדשות – היעד: הכפלת פעילות המו"פ התעשייתי בישראל בתחום של אנרגיות מתחדשות תוך חמש שנים.
 
כחלק מאותו חזון כלכלי עלינו לזהות את ההזדמנויות אשר טומנת  בחובה הכלכלה הגלובלית, עלינו לסרוק את המשק הגלובלי ולזהות את אותן נישות בהן צפוי הביקוש העולמי להתעצם, לזהות את אותן נישות בהן קיימת קשיחות ביקוש גבוהה, לזהות את אותם אפיקים מעודדי צמיחה אשר השקעה בהם, אף אם היא לטווח ארוך, ויצירת מובילות גלובלית תצעיד את המשק הישראלי קדימה,
לאחר זיהוי אותן נישות המהוות פוטנציאל לצמיחה בכלכלה הגלובלית עלינו לבחון את מידת התאמתם לנתוני המשק הישראלי, לאופיו וליתרונותיו היחסיים. המשק הישראלי איננו עשיר במשאבים טבעיים, אין לנו את היכולת לפתח תעשייה הנשענת על משאבים טבעיים. אולם, המשק הישראלי נשען על הון אנושי איכותי ויוזם, אשר ידוע בנחישותו, במחשבתו החדשנית, ביכולתו הטכנולוגית ובמחויבותו להיות פורץ דרך.
בצומת  שבו נפגשים יתרונותיו הייחודיים של המשק הישראלי, הפוטנציאל והצרכים של הכלכלה הגלובלית  וההזדמנות ליצור מובילות ישראלית בכלכלה הגלובלית, שם נדרשים קובעי המדיניות להתוות את הדרך לסקטור הפרטי ולהניח לו את התשתית המתאימה ליזום, לחקור, לפתח וליצור מובילות שתהווה מנוע לצמיחה של המשק הישראלי כולו.
 כך לדוגמא בכוונתי להביא, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, לאישור ממשלת ישראל תוכנית מקיפה לקידום פיתוחם של טכנולוגיות ליצור מקורות אנרגיה מתחדשת, אשר גובשה עם משרדי הממשלה השונים, בהנחייתי, במשך חודשים ארוכים. 
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת של הביקושים למוצרי אנרגיה, עליה המגיעה לצד עליות חדות במחיר המשאבים. חבית נפט הכפילה מחירה במהלך שנה אחת בלבד.
המחסור, התכלותם והתלות במקורות האנרגיה הפוסילים, כמו גם המודעות הגוברת להשפעות המזהמות של מקורות אלו ולעלויות חיצוניות נוספות שהן משיתות על הכלכלה, הביאו מדינות רבות בעולם להבנה כי יש לקדם ולפתח מקורות אנרגיה מתחדשת וחלופית.
מדינות האיחוד האירופי קבעו יעד של 12% יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2010 ו– 20% בשנת 2020, אמנם אין הגיון כלכלי בדחיפת הייצור בישראל לשיעורים דומים בשלב זה אבל, על פי נתוני ה – OECD צפוי גידול משמעותי ביצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בעולם, על פי הערכות שונות היקף שוק הפיתוח וההקמה העולמי בתחום האנרגיה המתחדשת עומד כיום על יותר מ-70 מיליארד דולר לשנה, כשהגידול היחסי המשמעותי הוא בתחום הסולארי.
בשנת 2004 פעלו בעולם כ -  4,000MW סולארי מותקן, בשנת 2030 צפוי היקף של 238,000 MW, המייצג גידול של היצור פי 60 במהלך התקופה.
 בשנת 2007 הושקעו בתעשיית האנרגיה הפוטוולטאית לבדה 20.3 מיליארד דולר, סכום זה צפוי לגדול תוך 10 שנים לכ – 74 מיליארד דולר.

הנתונים הללו מלמדים על הזדמנות חסרת תקדים עבור התעשייה הישראלית ויכולותיה בתחום זה. יעדיה של התוכנית אותה יזמנו  הינם הכפלת פעילות המו"פ התעשייתי בישראל בתחום זה תוך 5 שנים והגעה ליעד מכירות בתחום האנרגיות המתחדשות של כמיליארד ש"ח בשנה, בתוך כ-10 שנים.

התוכנית כוללת, בין היתר-
• קידום מחקר תשתיתי בעיקר במסגרת האקדמיה באמצעות תקציבים יעודיים, כנסים בינלאומיים ותוכנית מלגות לתארים מתקדמים.
• קידום מחקר יישומי שבמרכזו הקמת מרכז טכנולוגי ייעודי לאנרגיה מתחדשת בנגב, אשר יוקם מראש במודל עסקי ומקצועי ובעלות פרטית.בנוסף תוגבר התמיכה הממשלתית במחקרים ראויים באמצעות המדען הראשי של משרד התמ"ת.
• סל כלים משלימים בתחום המיסוי, הרגולציה, התקינה, הקצאת הקרקע , התכנון ושיתוף הפעולה הבינלאומי.

הפוטנציאל הטמון בשוק האנרגיה המתחדשת הוא עצום ועלינו להשכיל לנצלו. התוכנית לקידום האנרגיה המתחדשת תשלים תוכנית קודמת אותה אישרה ממשלת ישראל בסוף שנת 2007, בהתאם להצעתי, לפיה נבנה מארג שלם של תמריצים לעידוד מחקר ופיתוח של טכנולוגיות נטולות פליטות- טכנולוגיות ירוקות – בעיקר בתחום נסועת הרכב .

זיהום אוויר – אנו מתמרצים התפתחותם של מוקדי מחקר ופיתוח לטכנולוגיה ירוקה אשר עשויים להוות מנוע נוסף לצמיחת המשק.

על פי הערכות שמרניות ההחצנות השליליות הנגרמות לאיכות הסביבה  כתוצאה מנסועת כלי רכב הינם למעלה מ - 2.5% תל"ג. זהו נתון נכון לישראל, אך בחלק ניכר ממדינות העולם המצב חמור אף יותר.
ממשלת ישראל קיבלה את הצעתי  לקבוע שיטת חישוב - "מדד ירוק" לזיהום אוויר מכלי רכב ולהחיל מס קניה דיפרנציאלי בהתאם לציון הרכב על פי ה"מדד הירוק"- קרי אנו יוצרים קשר ישיר בין ההחצנה השלילית שגורם הרכב לבין המס שמשולם ובכך גורמים לגורם המזהם "להפנים" את ההחצנה השלילית.
אני מאמין כי המדד הירוק לזיהום אוויר על פיו יחושב נטל המס לא רק  שיביא להפנמה של ההחצנות השליליות הנובעות מזיהום האוויר  אלא גם יתמרץ פיתוחם של טכנולוגיות נטולות פליטות – אשר הביקוש להם בשוק הגלובלי הוא רב – כך שמעבר להיבט הסביבתי אנו מתמרצים התפתחותם של מוקדי מחקר ופיתוח לטכנולוגיה ירוקה אשר עשויים להוות מנוע נוסף לצמיחת המשק.

ממשל זמין – היעד: ישראל מדינה מובילה בתחום ה – IT הממשלתי.

תחום נוסף שבו אני סבור שיש לנצל את יתרונותיו של המשק הישראלי הינו בשירותים שמעניק הממשל לאזרח באמצעות המרחב הווירטואלי.
בוודאי, תסכימו איתי כולכם, כי גם במקומותיכם סובל הסקטור הציבורי ממידה כזאת או אחרת של בירוקרטיה עודפת.
ממשל זמין, יעיל, אפקטיבי ומזמין – מאפשר תשתית נוחה יותר לצמיחת המשק.
ככל שהמדינה תהיה מקום שנוח יותר לעשות בו עסקים; ככל שהממשל הציבורי יהיה מזמין יותר למשקיעים, ליזמים, לבעלי עסקים קטנים כגדולים – כך יגדל הסיכוי שהמדינה תאפשר מציאות של צמיחה בת קיימא.
בישראל, זיהינו כי הדרכים הקונבנציונאליות להתמודדות עם בירוקרטיה- קרי, קיצוצים תקציביים המחייבים התייעלות, ביטול מנגנונים מיותרים וקיצור טווחי הזמנים לפעולה אינם מספקים מענה הולם ואופטימאלי לסרבול הבירוקראטי.
ולפיכך אני פועל לקידום פרויקט 'ממשל זמין' – המהפכה השקטה של השירות הציבורי בישראל.  מערכת ממשל זמין יצרה פלטפורמת שירות משוכללת – הנשענת על הממשק האינטרנטי המגיע כמעט לכל בית בישראל, ומאפשרת מגע ישיר בין האזרח ובין המערך הבירוקרטי.
עצם התהליך שעוברים משרדי הממשלה במסגרת כניסתם לפרויקט ה"ממשל הזמין" – התחברותם ל"צומת שיתוף המידע הממשלתי" - מחייב אותם לנער את האבק שהצטבר על התהליכים הבירוקרטים שהם מקיימים ולבחון האם ניתן וצריך לשפר ולייעל אותם.
בתהליך שיטתי – שבכוונתי להאיץ אותו – נגבש תוכנית רב שנתית לפרויקט הממשל הזמין כך שנוכל להציב בפני האזרח דלפק שירותים מקוונים, חוצי משרדים – תוך הקטנת החיכוך שבין האזרח והעוסק ובין הממשלה.
הגברת פיתוחן של המערכות הממשלתיות האלקטרוניות הן צעד אסטרטגי. בכוחן להביא להאצת הצמיחה, להתייעלות הבירוקרטיה ולחיזוק הקשר בין האזרח והממשלה.
מגזר ההי – טק הישראלי ידעו בטבעו החדשני, את החדשנות הזאת יש לתרגם למגזר ה – IT הממשלתי ולהפוך למדינה מובילה בתחום.

טכנולוגיות מים - נוספות לקידומה של תעשיית המים תוך הסרת החסמים הבירוקרטים ופישוט התהליכים בניסיון להניח לסקטור העסקי את התשתית האופטימאלית לצמיחת תעשיית המים.

טכנולוגיות מים – הסרת חסמים בירוקטיים ופישוט התהליכים והנחת התשתית האופטימאלית לצמיחת תעשיית המים.

נישה נוספת אשר בראייתי מהווה הזדמנות להוות מנוע צמיחה משמעותי לפיתוחו של המשק הישראלי בטווח הבינוני והרחוק הינה פיתוחה של תעשייה המבוססת על טכנולוגית מים בישראל.
היקף משק המים העולמי כיום הינו כ- 400 מיליארד דולר. אחוז הצמיחה בארבעת השנים האחרונות הוא כ- 7-8% בשנה, כאשר בתחום ההתפלה ובטחון מים הצמיחה השנתית היא בין 10% ל- 12% לשנה. במדינת ישראל ניסיון רב שנים בפיתוח מיומנויות ייחודיות לתחום טכנולוגיות המים;
עוד במהלך שנת 2006 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על השקת תוכנית תלת שנתית לקידום ופיתוח טכנולוגיות המים בישראל. התוכנית כללה השקעה במשאב האנושי, קידום מחקר ופיתוח באקדמיה ובחממות טכנולוגיות ייעודיות, סיוע בהטמעת טכנולוגיות בשוק המקומי וסיוע בחדירה לשוק הגלובלי בשיווק, תקינה, הסכמי שת"פ וקידום כנסים בינלאומיים.
התוכנית הובילה לגידול של 28% בייצוא של תעשיות המים הישראליות ובשנת 2007  יצאו חברות ישראליות בתחום המים בהיקף של - 1.1 מיליארד דולר. מספר חברות ההזנק שעמד על כ- 50 חברות בשנת 2005 עומד כיום על כ- 100 חברות.
בראייתי, בכך אין די, הפוטנציאל של תעשיית המים הישראלית הוא גדול יותר. בכוונתי לפעול בקרוב, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, לבחינת דרכים נוספות לקידומה של תעשיית המים תוך הסרת החסמים הבירוקרטיים ופישוט התהליכים בניסיון להניח לסקטור העסקי את התשתית האופטימאלית לצמיחת תעשיית המים.  גם כאן, ככל שנשכיל לקדם מו"פ טכנולוגי בתחום תעשיית המים אנו עשויים להנות ממנוע צמיחה הנשען על גמישות ביקוש קשיחה וצרכים גוברים בכלכלה הגלובלית.

תעשיית המים  - עשויה להוות נדבך בשיתוף הפעולה הכלכלי עם שכנינו
לתעשייה זו עשויה להיות חשיבות מפרספקטיבה נוספת, כידוע סובלים מדינות שונות בעולם, כמו  שכנינו הירדנים והפלסטינאים, ממצוקת מים.
תעשיית המים הישראלית עשויה להוות נדבך בשיתוף הפעולה הכלכלי עם שכנינו הירדנים – שיתוף פעולה אשר יעמיק את קשרי המסחר בין העמים ויחזק את השלום. באותה מידה יכול להוות תעשיית המים קטליזטור לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לרשות הפלסטינאית אשר יחזק את הקשרים בין המדינות ויקדם השתת מארג יחסים תקין המבוסס על קשרי גומלין כלכליים.