שר האוצר, רוני בר-און ואנשי משרדו הציגו היום בפני הממשלה את הרפורמה בחינוך שתיושם כבר בשנת הלימודים הקרובה במערכת החינוך בארץ. שר האוצר אמר כי נושא החינוך הינו מהדגלים המרכזיים שממשלת ישראל מניפה בתקציב 2008 ובתקציבי השנים הבאות. השקעת ממשלת ישראל בחינוך הינה ערובה לצמצום מהותי של הפערים בחברה הישראלית, מתוך ראייתו כמחולל צמיחה וכתשתית העיקרית לחוסנה של מדינת ישראל ושגשוגה בשנים הבאות.
בר-און הדגיש כי הרפורמה במערכת החינוך מבשרת את תחילתו של עידן חדש בחינוך הישראלי. בהקשר זה ציין כי בכדי שתתקיים רפורמה מהותית, חובה על כל המערכות להפנים כי מדובר בשינוי תפיסתי ולא רק בתוספת שכר. בר-און הוסיף כי על משרד החינוך והממשלה להנהיג שורה של צעדים משלימים ולקבוע יעדים מדידים לבחינת תפוקות הרפורמה ומידת יישומה והצלחתה. שר האוצר בירך את הסתדרות המורים והעומד בראשה, יוסי וסרמן, על האחריות הציבורית שגילה וקרא ליו"ר ארגון המורים העל יסודי, רן ארז, להפגין אחריות דומה ולהימנע מהשבתת הלימודים במוסדות החינוך העל יסודי ולשוב לשולחן הדיונים במטרה להשתלב ברפורמה בחינוך. השר סיכם ואמר כי הוא בטוח שהרפורמה תצא בסופו של דבר לדרך על בסיס הסכמה רחבה בין הצדדים.
מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, אמר כי חשוב שהחינוך יהיה מפתח מרכזי במדיניותה הכלכלית של מדינת ישאל, "קיימים ממצאים אמפיריים המצביעים על הקשר החזק בין חינוך ושיעורי צמיחה וכן בין חינוך להגדלת שיעורי תעסוקה, צמצום שיעורי אבטלה והגדלת רמת הכנסות של הפרט. אני מקווה שהרפורמה, אשר בליבה חיזוק מעמד המורה והמנהל, תצליח לשנות את תפיסת החינוך בחברה הישראלית. יש לזכור כי מדובר ביישום ארוך טווח ותידרש לשם כך התגייסות כללית של הממשלה והכנסת, ארגוני חינוך, מובילי דעה ואנשי רוח וספר.
הממונה על השכר, אלי כהן, אמר כי יציאתה של הרפורמה לדרך התאפשרה כבר בשנת הלימודים הקרובה בשל הבנת משרדי האוצר, החינוך וההסתדרות המורים כי נדרש שינוי יסודי ומהותי במבנה מערכת החינוך. שינוי שיישומו התאפשר בעיקר בשל נכונות המורים להטמעתו במערכת החינוך ונכונות המדינה להשקעה כספית משמעותית. הסתדרות המורים בראשותו של יוסי וסרמן גילתה אחריות לאומית וניצלה את חלון ההזדמנויות ההיסטורי שנוצר לחיזוק מעמד המורים בארץ וקידום השכלתם של ילדי מדינת ישראל.
הרפורמה בחינוך מציעה מודל העסקה חדש ושונה מזה שהתקיים לאורך כל שנות קיומה של מערכת החינוך בישראל, עיקרי השינויים:
• שכרם של המורים יעלה באופן משמעותי (למעלה מ-30%) כך ששכר מורה מתחיל (5,300 ₪) יהיה גבוה משכר עובד אקדמאי מתחיל בשרות הציבורי. מבנה השכר יהיה מתגמל בהתאם לדרגות קידום, הערכת מנהל והערכה חיצונית בדרגות הגבוהות והקטנת משקל הוותק בשכר. עוד הוצע כי יינתנו תוספות בגין הצטיינות.
• העצמת המנהל והרחבת סמכויותיו: שכרם של מנהלים יופרד משכר המורים ויחושב בטבלת שער ייחודית, יינתנו תוספות ניהול דיפרנציאליות בהתאם למדד המורכבות (סוג הבית ספר, מס' תלמידים מדד טיפוח וכו'). מועמדים למשרת ניהול יעברו מבדקים במרכז הערכה, מנהלים יידרשו למלא טפסי הערכה על כל מורה, מנהלים יקבעו אם לקבל מורים לעבודה והאם המורה יקבל קביעות לאחר תקופת ניסיון.
• הרחבת שבוע העבודה של המורה וביטול גמולי שעות שניתנו עבור שעות שאינן פרטניות, שבוע עבודה של מורה יעמוד על 36 שעות עבודה.
• יתקיים מנגנון שיאפשר אי העסקת מורים מסיבות פדגוגיות.
יישום הרפורמה יתבצע באופן מדורג לאורך שש שנים ועלותה נאמדת בכ 5 מיליארד ₪
בשנה האחרונה, נעשו ניסיונות רבים לצרף את גם את המורים במערכת החינוך העל יסודי המיוצגים על ידי ארגון המורים. הוצע לארגון המורים להצטרף לרפורמה במתכונתה הבסיסית הכוללת התאמות למערכת החינוך העל יסודי. חשוב לציין כי הוצעו לארגון המורים פתרונות נקודתיים לבעיות שהתגלעו במשך השנים בנושאים פנסיוניים ומכסות פרישה של המורים ועוד. הניסיונות שנערכו גם במשך הימים האחרונים כשלו.