קידום תקינה של תוצרת חקלאית טרייה בישראל-
שיווק התוצרת החקלאית הטריה בישראל לא מתבצע היום תוך הפרדת התוצרת על סוגיה השונים לפי איכויותיה ומאפיינים אחרים, כפי שנעשה במרבית מדינות העולם המערבי. זאת בעוד, שהתוצרת החקלאית הטריה המיוצאת מישראל, בסך של כ-4,800 מיליוני שקלים בשנה, כפופה לכללים הקפדנים של בטיחות ואיכות המזון בתהליך הגידול, האריזה והשיווק, עפ"י דרישות קפדניות של המדינות אליהן מיוצאת התוצרת.
מטרת ההצעה, להכפיף את אותן אמות המידה הנהוגות לגבי תוצרת מיוצאת גם על תוצרת חקלאית שנמכרת בישראל, באמצעות חוק שיגדיר אמות מידה מחייבות לעניין גידול, ייצור, טיפול ושיווק התוצרת בהתאם לסטנדרטים של בטיחות מזון, איכות, גודל, משקל ועוד.
שיווק התוצרת לפי תקני איכות יבטיח לצרכנים מחירים משתנים בהתאם לאיכות התוצרת ויגדיל בכך את התועלת לצרכן ויאפשר לו לצרוך תוצרת באיכות ובמחיר המועדפים עליו.
בנוסף, שיווק התוצרת בהתאם לתנאי איכות יהווה תמריץ לשיפור איכות התוצרת הנמכרת לשוק המקומי ויעודד את החקלאים לייצר תוצרת איכותית יותר ולקבל עבורה תמורה הוגנת.
ייעול הסדרי הנושים ברשויות המקומיות-
בהתאם להצעה יוקם צוות שיבחן את הליך הסדרי הנושים ברשויות המקומיות, מתוך כוונה לגבש שינויי חקיקה שיביאו לייעול וליישום מיטבי של ההליך.
במסגרת הדין הישראלי לא קיים הסדר משפטי שמאפשר לאכוף הסדר נושים על נושים של גוף משפטי הנמצא בהליכי שיקום. ההסדר היחיד הקיים הינו במסגרת חוק החברות (סעיף 350) ולפיו נדרשת תמיכה של רוב מיוחד בהצבעת נושים על אישור הסדר הנושים.
בהסדרי נושים המוצעים ברשויות מקומיות בהתאם לפקודת העיריות ובהתאם לבקשת הנושה או שר הפנים ובאישור שר המשפטים, מורה בית המשפט להחיל את הסעיף המצוין לעיל בחוק החברות.
במצבים אלו, התמריץ למתן הסכמת הנושה להסדר, המהווה חלופה לפירוק והדיבידנד שיקבל במסגרתו, פחות משמעותית לאור הדרישה לויתור על חלק מתביעתו. במבחן המציאות, מצב זה גורם קושי באישור הסדרי נושים ברשויות מקומיות המהווים מרכיב מרכזי וחשוב במסגרת תוכנית ההבראה שנקבעה לרשות ואף עשוי לסכל את הצלחתה.
היבט נוסף והכרחי בתהליכי ההבראה של הרשויות, הינו טובת תושבי הרשות התלויים בה בכל הנוגע לקבלת כלל השירותים המוניציפאליים בנדרשים לשם קיום שגרת חיים תקינה. יודגש, כי אינטרס ציבורי זה אינו קיים במקרה רגיל של הסדרי נושים.
לאור המצוין לעיל, הקמת הצוות תאפשר בחינה של הסדר מיוחד עבור הרשויות המקומיות, אשר ישמור על זכויות לגיטימיות של נושים ויצור בה בעת מערכת איזונים אשר תאפשר, בנסיבות מתאימות, יצירת תמריץ להשגת הסכמת נושים להסדר המוצע. ובנוסף, להעמיד כלים נלווים ותוכנית ברורה, על מנת לאפשר לרשות לחזור ולהתנהל בצורה תקינה לאחר ביצוע ההסדר.
הצוות יהיה מורכב מנציג משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד המשפטים. הצוות יידרש להגיש את מסקנותיו, תוך 60 יום מקבלת ההחלטה.
הבטחת תשלומי הפנסיה לעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית-
להטיל על שר האוצר להקים וועדה ציבורית לבחינת סוגיית החבות האקטוארית של הממשלה וגופים ציבוריים אחרים ביחס לתשלומי פנסיה תקציבית.
כזכור, המהלך של שינוי שיטת הסדר הפנסיה של עובדי המגזר הציבורי מהסדר פנסיה תקציבית להסדר פנסיה צוברת, ננקט לנוכח מימדי החבות האקטוארית האדירים של מדינת ישראל, וגופים נוספים שעובדיהם היו מבוטחים בהסדר פנסיה תקציבית. הסיבה המרכזית להיווצרות חבות אקטוארית במימדים כאמור, היא שהמעסיקים לא ראו לנגד עיניהם את העלויות התקציביות כבדות המשקל שנבעו ממתן זכויות פנסיה עודפות, ואשר גולגלו הלכה למעשה לדורות הבאים.
מימדי החבות האקטוארית של מדינת ישראל וגופים נוספים, שהסדר הפנסיה של חלק מעובדיהם הוא הסדר פנסיה תקציבית, הינם אדירים גם לאחר יישום הרפורמה האמורה לעיל. מהדו"ח הכספי של ממשלת ישראל לשנת 2006, עולה כי נכון ליום 31 בדצמבר 2006 נאמדת החבות האקטוארית של ממשלת ישראל לבדה, לאחר יישום הרפורמה, בערך נוכחי של כ-367 מיליארדי ש"ח (לא כולל זכויות אשר עתידות להיצבר בגין האוכלוסייה הקיימת). ערך נוכחי הכולל את הזכויות העתידיות להיצבר בגין האוכלוסיות האמורות נאמד בכ- 470 מיליארדי ש"ח.
בנוסף לאמור לעיל, יש להביא בחשבון התחייבויות אקטואריות של גופים נוספים כגון: רשויות מקומיות, אוניברסיטאות וגופים נוספים שיכולתם לשלם תשלומי פנסיה למי מעובדיהם או שאיריהם אשר חל לגביו הסדר פנסיה תקציבית מוטלת בספק.
הוועדה שתוקם תהיה בראשות מומחה בתחום וחבריה יהיו: מנכ"ל משרד האוצר, היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל משרד הפנים, הממונה על התקציבים, הממונה על השכר והסכמי עבודה, החשב הכללי או מי מטעמם, יו"ר ועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), נציג ארגון העובדים הגדול במדינה, נציג מרכז השלטון המקומי ושני אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לסוגיה האמורה.
הוועדה תבחן את הדרכים להתמודדות עם היקף החבות האמורה, תוך מתן תשומת לב ליכולתו של המשק הלאומי לשאת בעלויות האמורות וניתוח השלכותיהן החברתיות והכלכליות.
המלצות הוועדה יוגשו לשר האוצר לא יאוחר מיום 30 באפריל 2008.