ראש הממשלה וממלא מקום שר האוצר, אהוד אולמרט, בירך את השותפים למהלך וציין את החשיבות הרבה שהוא רואה בכיבוד זכויות העובדים ושמירה על החוק.

שר התמ"ת, אלי ישי, אמר כי "השותפים המרכזיים ביחסי עבודה התאחדו באופן תקדימי במטרה לשים קץ לתופעה בוטה של הפרת זכויות עובדים במדינת ישראל. קיימת חשיבות רבה ליישום המלצות הועדה על מנת לקדם משמעותית את קיומן של הוראות דיני העבודה". ישי הוסיף ואמר כי הוא מקווה שיישום המלצות הועדה יביא להתוויית התנהגות חדשה בשוק העבודה בכל הנוגע לכיבוד זכויות עובדים.

משרדי התמ"ת והאוצר יפעלו להבאת תיקוני החקיקה לממשלה ולכנסת בהקדם האפשרי.

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר "מאז תחילת כהונתי ההסתדרות יזמה מהלך של הגברת אכיפת חוקי העבודה. אנו מאמינים שהאכיפה יכולה לשפר את מצבם של עובדי הקבלן ולחלץ חלק מהם ממעגל העוני. אני מקווה שהכנסת תאמץ במהרה את המלצות הועדה ונוכל לצאת לדרך חדשה".

יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, אמר כי, "אכיפת חוקי העבודה הקיימים (חוק שכר מינימום, חוק חופשה שנתית, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק דמי מחלה ועוד), תביא לכך שמחד, תימנע תחרות לא הוגנת בין מעסיקים שומרי חוק הנאלצים להתחרות עם מעסיקים מפירי חוק. הללו משלמים פחות משכר המינימום, פוגעים בזכויות העובדים ומקטינים בכך את עלות העבודה שלא כחוק וגורמים לפגיעה בתחרות החופשית, ומאידך תשמרנה זכויות העובדים".  

הועדה מונתה ב-06/04/2006 בעקבות השינויים שחלו במשק הישראלי שהובילו בין היתר, להפרות של חוקי העבודה ואי שמירה על זכויות העובדים.
 
יצוין, כי משרד האוצר העמיד משאבים ליישום מסקנות הועדה בתקציב משרד התמ"ת הן בתקציב שנתי והן בכוח אדם.
  
 להלן עיקרי המלצות הועדה :
 
1 . הגברת פעילות מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת-  הגדלת אכיפת החוק הן על ידי מבצעי אכיפה באזורים מועדים והן על ידי הגדלת המודעות הציבורית על זכויות וחובות המוקנות בחוק.  בנוסף מוצע להקים מערך הדרכה משותף לממשלה, להסתדרות ולמעסיקים אשר ייועד הן לעובדים והן למעסיקים. 
2 . תיקוני חקיקה – הטלת עיצום כספי על מעביד המפר את הוראות חוקי העבודה לאחר מתן התרעה וכן במקרים מסוימים על מזמין השירותים בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה שבחצרותיו מופרות זכויות עבודה, כאשר במידה ותימשך הפרת החוק, למרות העיצום הכספי, ינקטו נגדו הליכים פליליים. וכן במקרים מסוימים מתן אפשרות לעובד לתבוע בתביעה אזרחית על הפרת החוק בתנאים מסוימים גם את מזמין העבודה בנוסף לקבלן.
3 . התערבות בין מזמין לבין קבלן באשר לשירותים- הממשלה תיישם הוראות אלו במכרזים והקבלן יידרש לפרט בנספח מיוחד את פירוט השכר שישולם לעובד. במידה וימצא קבלן המפר את זכויות העובדים ניתן יהיה לבטל את ההתקשרות איתו ואף לחלט את הערבויות.
4 . הקמת מרכז לסיוע ואיסוף מידע – הומלץ על הקמת מרכז לסיוע ומידע על עובדים  שזכויותיהם הופרו.
5 . הקמת ועדות פיקוח- הפעלת ועדות פיקוח על ישום הסכמים קיבוציים.
6 . תו תקן לעניין זכויות עובדים- כלי נוסף המסייע באכיפה עצמית של חוקי העבודה ומתן יכולת לגופי האכיפה להתמקד באוכלוסיות שטרם אימצו את תו התקן.

 
בראש הועדה עמד אלי פז, סמנכ"ל בכיר במשרד התמ"ת ושאר חבריה הם: עו"ד מיכאל אטלן ועו"ד שלמה יצחקי ממשרד התמ"ת, שאול מרידור וליאור אגאי ממשרד האוצר, עו"ד טנא- פרצ'יק ועמי כהן מההסתדרות ואבי ברק ואורי רובין מלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

• ההודעה משותפת למשרד האוצר, התמ"ת, ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

רצ"ב דו"ח הועדה המלא.   

ועדת היגוי לאכיפת חוקי עבודה

פרק א'  - עבודת הוועדה

הוועדה החלה את עבודתה ביום 15.05.06. במשך תקופת עבודתה קיימה הוועדה שמונה ישיבות בפורום הרחב הכולל נציגים ממשרד התמ"ת, משרד האוצר, הסתדרות ולשכת התאום של  הארגונים הכלכליים . מלבד חברי הועדה החתומים על הדו"ח השתתפו בדיוני הועדה הנציגים הנוספים הבאים: עו"ד תמר פינקוס התובעת הראשית של משרד התמ"ת, עו"ד דבי אליעזר – לשכה משפטית משרד התמ"ת, מר יחזקאל אופיר מנהל האגף לאכיפת חוקי עבודה סוציאליים– משרד התמ"ת, עו"ד דן אורן ועו"ד שי סומך – משרד המשפטים ומר יורם בר קובץ – הנוער העובד והלומד .

את הועדה ריכזה – גב' אניטה יצחק – מ"מ מנהל האגף לאכיפת חוקי עבודה סוציאליים , בסיוע הגב' שרון כהן  - מינהל הסדרה ואכיפה. בנוסף לישיבות בפורום הרחב נערכו דיונים וגובשו הצעות בצוותים מצומצמים.

במהלך ישיבות הועדה קיבלו חברי הועדה מידע רלוונטי בנושאים שנדונו, הן בע"פ והן בכתב ובכללם מאמרים,סקירות, תזכירי חוק ותכתובות רלוונטיות קיימות. כמו-כן ניתנה  תמונת מצב מקיפה על מצב האכיפה הקיים.

בפני הועדה הופיעה עו"ד רחל גוטליב, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אשר חוותה דעתה בשאלת הסמכת מי שאינם עובדי מדינה, כמפקחים, במטרה להגביר את כוח האכיפה של המשרד התמ"ת בתחום משפט העבודה הפלילי.

הועדה קיימה את ישיבתה האחרונה ביום 18 ביוני 2007.

פרק ב'  - רקע כללי
מערכת יחסי העבודה כפי שהכרנו עד למחצית שנות ה - 80 השתנתה לחלוטין.  שינויים פנימיים בכלכלתן של מרבית המדינות המערביות ושינויים כלל עולמיים הובילו  ליצירת הסדרי עבודה אלטרנטיביים, להסדרי העבודה המסורתיים שהכרנו עד אז.
שינויים אלה לא פסחו גם על מדינת ישראל, התפתחות תהליך הגלובליזציה של השווקים הפיננסיים, שסחף את המשק הישראלי בשנים האחרונות, המשך החשיפה לייבוא מתחרה, התפתחותה הדרמטית של תעשיית ההיי-טק - שהעצימה את תופעת החוזים האישיים למול נסיגת התעשיות המסורתיות, האצת ההפרטה במשק, תהליכי דה-רגולציה וליברליזציה בשוקי הכספים, חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כניסת עובדים זרים למעגל העבודה, יצירת שוק עבודה שניוני של עובדים חלשים חסרי הגנה וזכויות, חדירה של תבניות העסקה חדשות ובלתי שגרתיות (מיקור-חוץ, עובדי קבלן, עובדים מרחוק), הגדלת הפערים בשכר וקפיצת המדרגה בהיקף האבטלה - כל אלה ערערו מהיסוד את מערכת יחסי העבודה הקיבוציים, האיצו את מגמות הביזור ביחסי העבודה והביאו להגדלת הפערים החברתיים.
שינויים אלה הגבירו את הצורך בגמישות כלכלית ובהסתגלות מהירה של ארגונים לתנאים המשתנים. מגמת הגמשת שוק העבודה לוותה בעליה חדה באחוז העובדים הזמניים ועודדה את הגידול בהעסקה באמצעות קבלני כח אדם והעדפת קבלני השירותים. התוצאה - שינוי מהותי בכללי המשחק בתחום יחסי העבודה בישראל, לצד אי-וודאות כלכלית ותעסוקתית הפוגעים בתפקודו התקין של המשק וביציבות החברתית. השלכה ישירה לכך ניתן למצוא בדו"ח העוני 2004/5 ולפיו "57%  מהשכירים חיים במשפחות עניות, משתכרים שכר הנמוך משכר המינימום, זאת על אף שכמעט 60% עובדים במשרה מלאה".

החקיקה בתחום יחסי העבודה במדינת ישראל  ענפה ומתקדמת ועוסקת במגוון היבטים של יחסי עובד –מעביד . חוקי העבודה, הם חוקי מגן, המהווים את התשתית החוקית של שוק העבודה בישראל. תכליתם להציב רף הגנה מינימאלי ולקבוע זכויות סוציאליות מינימאליות לעובדים. הוראות חוקי המגן הן בעיקרן קוגנטיות ובהבדל מעקרון חופש החוזים וההתקשרות, הצדדים להסכם העבודה לא יכולים להתנות עליהן אלא לטובת העובד. אחד הנימוקים העומדים מאחורי חוקי המגן הינו העובדה כי לעובד עמדת מיקוח חלשה יותר כאשר מולו עומד המעביד.
לחלק גדול מחוקים אלה משמעות כספית ניכרת והם מגדילים, בפועל, את עלות שכר המינימום שיש לשלם בגין העובד, במגמה להבטיח רמת חיים יחסית הולמת כתמורה לעבודתו. בין החוקים נכללים חוק שכר מינימום, חוק חופשה שנתית, חוק שעות עבודה ומנוחה,  חוק דמי מחלה ועוד. בנוסף, חלים על העובדים צווי הרחבה החלים על כלל המעסיקים במשק ו/או על כלל המעסיקים בענפים מסוימים והמחייבים, בין היתר, תשלום תוספת יוקר, תשלום דמי הבראה, תשלום הוצאות נסיעה ועוד.
באמצעות חוקי המגן וצווי ההרחבה, בחר המחוקק הראשי וכן מחוקק המשנה, להגן על האינטרסים של העובדים במקום שחופש החוזים לא יכול לספק את ההגנה הנדרשת. ההגנה כאמור,מתבטאת בהבטחת תנאי עבודה מינימאליים, אשר באים להבטיח את כבוד האדם של העובד, יכולתו להגשמה עצמית, כמו גם ערכים חשובים נוספים, החל משוויון, דרך צדק חלוקתי ועד דמוקרטיזציה של מקום העבודה.  
למול ערכים ומטרות אלה – אשר המחוקק עמל כדי להבטיחם באמצעות שורה ארוכה של חוקי מגן וצווי הרחבה, תוך ציפייה שיתמלאו, נדרשה מערכת אכיפה אשר תבטיח את מימוש הנורמות והחוקים במידה ויופרו. בפועל קיימת במדינת ישראל  תופעה מתמשכת ואף מתרחבת של אי ציות לחוקי המגן, לצווי הרחבה  ולנורמות הללו.

בנקודה זו, מצופה היה שהמדינה תשכיל להקצות משאבים בהתאמה לגודל המשימה, יוקמו מנגנונים אשר יבטיחו תשלום שכר מינימום לצד שמירה על זכויות סוציאליות נוספות. העדרה של מערכת אכיפה הולמת, ערער ומערער את אושיות שוק העבודה ואף משליך על משטר שלטון החוק בחברה ובמדינה, על כבודם של העובדים וזכותם לחיות בכבוד, וכן על התחרותיות ההוגנת בשוק. יתרה מכך, חולשת מערכת האכיפה מזינה לכשעצמה את הליך אי הציות לחוק, בבחינת "צדיק ורע לו  רשע וטוב לו".
כאן המקום להדגיש כי הפוטנציאל העיקרי לאותן הפרות הן אוכלוסיות חלשות וחסרות מודעות שאין בכוחן להתמודד עם העוולות והעושק שנעשה להן וחוששים כל העת לאובדן מקום עבודתם.
אי מימוש זכויות סוציאליות וההשלכות על העוני ואי השוויון בחלוקת ההכנסות
בישראל מסתמנת מגמה ארוכת טווח של גידול אי השוויון בהתחלקות ההכנסה. מגמה זו התחזקה בשנים האחרונות.

המיתון העמוק אליו נקלע המשק הישראלי מהחצי השני של שנות ה- 90 והשינויים המבניים במשק, הביאו לירידת שכרם הריאלי של חלק מהעובדים ולהתרחבות פערי השכר, בין עובדים בעלי השכלה גבוהה ובעלי הון אנושי ייחודי באיכות גבוהה, לבין עובדים בעלי השכלה נמוכה ו/או מיומנות נמוכה. התהליכים הללו לוו בשינויים אידיאולוגיים אשר העמידו במרכז החשיבה והעשייה הכלכלית, את השוק החופשי, את צמצום מעורבות הממשלה במשק וגידול בתחרותיות תוך צמצום בפועל במימוש זכויות העובדים.

אי השוויון בהתחלקות ההכנסה הכלכלית באוכלוסייה מצוי במגמת עליה והוביל לכך שחלקים גדולים והולכים מן האוכלוסייה מצטופפים במידה גוברת והולכת באזור שכר המינימום או בקרבתו ורבים מאלו השייכים לכוח העבודה, נאבקים בשוק עבודה אכזרי ללא זכויות ולעתים, בתנאי ניצול.

בשני העשורים האחרונים גדל שיעור העובדים שהכנסתם מציבה אותם בקו העוני או מתחתיו ואינה מאפשרת להם קיום בכבוד.
דו"ח העוני  2004/5 מצביע על התרחבות והעמקת מימדי העוני במדינת ישראל ומעלה עובדה קשה לפיה, חלקן של המשפחות העניות העובדות מכלל המשפחות העניות עלה מ – 37.7% בשנת 2002 ל – 40.3% בשנת 2004 ול – 43.1% בשנת 2005

ממחקרו של פרופ' צבי זוסמן (בנק ישראל) על הקשר בין עבודה לעוני, עולה כי:
• יותר ויותר עניים הם במשפחות עובדות.
• יותר ויותר שכירים הם עניים.
• עוצמת העוני בקרב השכירים גדלה. השכירים העניים מתרחקים כלפי מטה מקו העוני והופכים מ"שכירים עניים"  ל"שכירים אביונים", ללא הגנה על הכנסתם.
• זוסמן גם מפריך את המיתוס לפיו העוני הוא מנת חלקם של מי שעובדים במשרה חלקית. על פי נתוני המחקר שלו, למעלה ממחצית השכירים העניים מועסקים במשרה מלאה.

עוד נוסיף כי מחקר שנערך במינהל מחקר ותכנון במשרד התמ"ת, על בסיס נתוני הלמ"ס, מעלה כי מתוך 500 אלף שכירים המועסקים בענפי השירותים והמסחר, בלבד, למעלה מ-100 אלף שכירים משתכרים פחות משכר המינימום לשעה.

מצב דברים זה של אי ציות הולך ומתרחב להוראות חוקי העבודה לרבות צווי ההרחבה, הניע כניסה גוברת של משפחות עובדות למעגל העוני, שהפכו לתלויות בהגנת מנגנון האכיפה של המדינה.

אכיפה יעילה של שכר וזכויות סוציאליות, היא דרך  ראויה להילחם במימדי העוני שרק גדלים עם השנים ולטפל בתופעה הקשה עליה מצביע דוח העוני לפיה עובדים מצויים מתחת לקו העוני. תופעה זו סותרת את תכלית חוקי המגן שנועדו לאפשר לעובדים רמת חיים יחסית מינימאלית, ולצמצם את מימדי העוני בישראל.

יש לקחת בחשבון כי לרמות שכר נמוכות ומעוט זכויות יש היבטים רבים נוספים של "כלכלה חברתית", בנוסף על אי-שוויון בחלוקת ההכנסות, השפעה על מוסר העבודה, תופעות של העדפת קבלת דמי אבטלה והבטחת הכנסה על פני עבודה בשכר נמוך ועוד.

השינויים הדינאמיים בכלכלת העולם ובשוקי העבודה יצרו מציאות חברתית, כלכלית ותעסוקתית חדשה. שינויים אלה משפיעים השפעה מהותית על המשק הישראלי כולו ומחייבים התמודדות מערכתית, רב-תחומית ויצירתית מצד ממשלת ישראל, האיגודים המקצועיים וארגוני המעסיקים בישראל, כל גוף בנפרד ויחד במשותף. שכן, עוצמת הבעיה הגיעה למימדים שההתמודדות עמה אינה יכולה להתבסס אך ורק על משאבי אכיפה שלטוניים, גם לאחר תגבורם, ומחייבת "יציאה מהריבוע" תוך שיתוף על בסיס עקרונות " הסולידיות החברתית" בה נוטלים חלק ההסתדרות והאיגודים המקצועיים, ארגוני המעסיקים והממשלה.

פרק ג' – המלצות הוועדה

הועדה גיבשה המלצות בהתבסס על מסמך ההסכמות בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים  (להלן- מסמך ההסכמות) מיום 16 ביולי 2006.

ראוי להדגיש בפרק זה כי ארגוני המעסיקים, 11 במספר, הכוללים מספר רב ומגוון של ענפים, כגון תעשייה, בנין, חברות ניקיון, שמירה ועוד, גיבשו הסכמה עם הסתדרות העובדים החדשה.

ההסכמה ביטאה גישה חדשנית בתפיסה משותפת המבטאת סולידריות חברתית שבמרכזה זכויות העובד בהתאם לחוקי המגן וצווי הרחבה (להלן - תחיקת העבודה),  בהתאמה לנורמות כלכליות וחברתיות מתוקנות. זאת, כאשר הצדדים הישירים ליחסי העבודה הקיבוציים במשק – ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים – ביחד עם הממשלה, קובעים את הנורמות הראויות בשוק העבודה הישראלי.

משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ומשרד האוצר חברו לתפיסה זו.

לעקרונות וההמלצות המפורטים להלן שותפים כל חברי הועדה.

1. הגברת פעילות  מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת

חברי הועדה מסכימים כי יש להגביר את פעילות מינהל ההסדרה והאכיפה (להלן- "המינהל") וממליצים כדלקמן:

משאבי אכיפה
1.1 להכיר בצורך בהגברת משאבי האכיפה העומדים לרשות מינהל ההסדרה והאכיפה.
 (במהלך עבודת הועדה החל יישום המלצה זו ובא לידי ביטוי בהסכמות בין משרד התמ"ת למשרד האוצר, אשר עוגנו בהחלטת ממשלה מס' 1134 מיום .04/02/2007 לפיה, יתוגבר משמעותית היקף המשאבים שיועמדו לרשות מינהל  האכיפה במהלך השנים הבאות. יובהר כי ההסתדרות וארגוני המעסיקים לא נטלו חלק בגיבוש החלטת הממשלה הנ"ל).

1.2 ככל שייקלט כוח אדם חדש במינהל - להבטיח כי האכיפה תבוצע רק על ידי עובדים שקיבלו הכשרה מקצועית מקיפה.

1.3 הצדדים ימשיכו בעתיד לבחון את סמכויותיהם של מפקחי העבודה ואת השאלה אם יש צורך והצדקה להרחיבן.

1.4 על מנת לייעל את מערך האכיפה - ליזום מבצעי אכיפה לרבות משותפים באזורים בהם יש סבירות גבוהה להפרת זכויות עובדים.

פרסום הסברה והדרכה

הועדה רואה חשיבות רבה לנושא ההסברה ומאמינה כי הגברת מודעות  הציבור הן לעובדים והן למעסיקים לעניין הזכויות והחובות בעניין תחיקת העבודה,  עשויה לתרום רבות לאכיפה  העצמית .

שיתופם של ארגוני המעבידים ושל הסתדרות העובדים החדשה ויתר ארגוני העובדים במגוון פעולות הסברה והדרכה, עשוי  להיות מכפיל כוח מהותי למינוף תחום זה.

1.5 להגדיל תקציבי פרסום ושווק, וכן, ליזום קמפיינים נרחבים לרבות משותפים כאמור לעיל, בעניין זכויות העובדים הן בקרב המעסיקים והן בקרב העובדים. הקמפיינים יכול וייעשו באמצעות מנשרים, כלי תקשורת וכל אמצעי אחר שיימצא לנכון.

1.6 להקים מערך הדרכה משותף לממשלה, להסתדרות ולמעסיקים, אשר ייועד לעובדים ולמעסיקים, ויתוקצב בהתאם.

למען הסר ספק, יישום האמור בפסקאות 1.4 עד 1.6 , מותנה במשאבים העומדים לרשות המינהל בהתאם להסכמות שהתגבשו בין משרד התמ"ת למשרד האוצר המוזכרות בסעיף 1.1 לעיל, או הסכמות אחרות, ככל שתושגנה.

2. תיקוני חקיקה

א. הטלת עיצום כספי על מפרי הוראות חוקי העבודה והקשר בין ההליך המינהלי לבין ההליך הפלילי
מוצע להקנות סמכות לשר התמ"ת או מי שימונה על ידו לצורך כך (להלן – "הרגולטור"), להטיל עיצום כספי על מעביד המפר הוראה מהוראות חוקי העבודה וצווי ההרחבה (להלן- "זכות בעבודה"). הליך הטלת העיצום  יהיה באופן וברצף כדלקמן:
 
1. תישלח התראה על הפרת זכות בעבודה ובה יוקצה פרק זמן קצוב לתיקון ההפרה, אשר לא יארך מעבר ל – 30 יום. ההתראה תכלול הודעה לפיה, בפרק זמן זה,  המעסיק יוכל לתקן את ההפרה או להשמיע  טענותיו בטרם יוטל עליו עיצום כספי.
2. לא תוקנה ההפרה בזמן הקצוב כאמור בפסקה 1, יטיל הרגולטור עיצום כספי בסכום שייקבע.  היתה ההפרה, הפרה חמורה או שחלה כלפי מספר רב של עובדים, או  הפרה חוזרת, סכום העיצום הכספי שייקבע יהיה גדול יותר מהסכום הבסיסי שנקבע.
3. למעסיק תינתן זכות השגה לאחר הטלת עיצום כספי, וזאת תוך פרק זמן קצוב מראש של 14 יום. במקרים מיוחדים יוכל הרגולטור להאריך את זכות ההשגה עד 14 יום נוספים.
4. ההשגה תידון על ידי ועדה מייעצת, אשר תוקם לעניין זה. ועדה זו תהא מורכבת מנציג משרד המשפטים- אשר ישמש יו"ר הועדה-, נציג  לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, נציג ההסתדרות ונציג משרד התמ"ת; הועדה המייעצת תביא המלצותיה לרגולטור. החליט הרגולטור שלא לאמץ את המלצות הועדה, יידרש לנמק  החלטתו במפורט בכתב. הועדה המייעצת תיתן הזדמנות למזמין, כמשמעותו בסעיף ב' להלן, להשמיע טענותיו בפניה.
5. היה ולמרות  הטלת העיצום הכספי על המעסיק, יתברר כי אותו מעסיק ממשיך להפר זכויות עובדים  המעוגנות בחוקי עבודה שבנספח   -----או כי לא קיים אחר תשלום העיצום כאמור, יינקטו נגדו הליכים פליליים. הליכים פליליים יינקטו גם נגד כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה נושא משרה אצל המעסיק, והיה לו קשר כ"נושא משרה" (מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד באותו תאגיד האחראי לעניין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של החוק). 
6. האמור בפסקה זו לא יפגע בסמכות התביעה הפלילית להגיש כתבי אישום, מבלי שהתקיים הליך העיצום הכספי המתואר בפסקאות 1 עד 5, במקרים חמורים במיוחד כגון הפרות חוזרות ונשנות על חוקי העבודה, הפרות רוחב על מספר רב של עובדים אצל אותו מעביד וכיו"ב.
7. הוחלט על הגשת כתב אישום כאמור בפסקה 6, תינתן לנאשם זכות שימוע בכתב  לאחר הגשת כתב האישום.
8. במקרים בהם הוחלט לנקוט בהליך של עיצום כספי כנגד  מעסיק שהוא תאגיד, ומנהלו שימש קודם לכן כנושא משרה בתאגיד אחר וננקטו לגבי אותו מנהל מספר הליכים פליליים או מינהלים בעבר, תישקל גם הטלת עיצום כספי כלפי אותו נושא משרה.

יש להבהיר כי האמור לעיל לא יפגע בזכותו האישית של העובד לתבוע את מעסיקו.

ב. אחריות מזמין שירותים ו/או מעסיק בפועל על הפרת זכויותיהם של עובדי קבלן

מוצע להטיל אחריות מינהלית (הליך להטלת עיצום כספי), ואזרחית על מעסיקים בפועל/מזמיני שירותים (להלן- "המזמין") כמפורט להלן וזאת מבלי לפגוע באחריות פלילית, לפי עקרונות נייר זה.

1. נשלחה התראה על הטלת עיצום כספי לקבלן כוח האדם ו/או קבלן למתן שירותים (להלן- "הקבלן") כאמור בסעיף א.1., תישלח הודעה על כך גם למזמין. ההודעה שתישלח למזמין תציין כי עוד לא מוצה ההליך נגד הקבלן וכי שמורה לקבלן זכות שימוע בטרם הטלת עיצום כספי.
2. היה והקבלן המשיך להפר את הזכות בעבודה לאחר תקופה כפי שהוגדרה בפרק א' לעיל, יוטל עליו עיצום כספי. הודעה על כך תשלח  בו זמנית למזמין. היה ותוך 30 ימים מיום הטלת העיצום הכספי על הקבלן לא התקיימה אחת העילות המפורטות להלן, יוטל גם על המזמין עיצום כספי בהתאם להוראות שבסעיף א' ובכלל זה תינתן למזמין הזכות להשמיע טענותיו (א'3, א'4):
א. המזמין הוכיח כי תוקנה ההפרה של זכויות עובדי הקבלן.
ב. המזמין ביטל את חוזה ההתקשרות שבינו לבין הקבלן ובתנאי שהרגולטור נוכח כי אין בביטול  החוזה משום התנהגות שלא בתום לב מטעם המזמין.
3. אחריות פלילית תחול רק לאחר מיצוי ההליך המינהלי. היה והפרת זכויות העובדים נמשכת, בטרם קבלת החלטה להעמדה לדין פלילי בהתאם לאמור בסעיף 2א.6.  לעיל, ישקלו מאמציו של המזמין לתיקון ההפרה.

יש להבהיר כי האמור לעיל לא יפגע בזכותו האישית של העובד לתבוע את מעסיקו.

4. אחריות אזרחית של מזמין, לפי פרק זה, תחול בהתקיים כל אלה:
א. הקבלן מספק את שירותיו באמצעות עובדיו, המועסקים בחצרות המזמין מרבית ימי העבודה, באופן קבוע ורציף;
ב. השירות שהקבלן מספק הינו שירות "עתיר כוח אדם" וענפי העבודה בהם מועסקים העובדים יפורטו בתוספת לחוק שייחקק בעניין זה. הענפים שיוזכרו בתוספת בשלב ראשון הינם השמירה, הנקיון וההסעדה עבור עובדי המזמין בחצריו.
ג. שר התמ"ת, בהסכמת שר האוצר, יוסמך להוסיף או לגרוע ענפים, בהתייעצות עם ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים הרלבנטים, ובלבד שהשכר הממוצע בענף שייכלל בתוספת לא יעלה על השכר הממוצע במשק באותה העת;
ד. הקבלן מעסיק לפחות ארבעה עובדים אצל המזמין כאמור; היה והמזמין פיצל התקשרויות עם ספקים באותו שירות, יראו לעניין ספירת העובדים את כל העובדים הרלוונטיים אצל המעסיקים השונים.
ה. אספקת השרות על פי ההתקשרות שבין הקבלן לבין המזמין, נמשכה לפחות שישה חודשים.

5. למזמין יעמדו טענות הגנה מפני אחריות כאמור בסעיף 4, בהתקיים אחד מאלה:
א. המזמין הוכיח כי ההפרה של הזכות בעבודה אינה מקרה שכיח בקרב העובדים נשוא ההתקשרות עם הקבלן.
ב. המזמין הוכיח  כי  הסתמך על בדיקות תקופתיות לפיהן שולמה הזכות בעבודה, ובתנאי שהבדיקה האמורה אושרה על ידי גורם מקצועי המתמחה בבדיקות שכר עבודה, לרבות אימות מידע העולה ממסמכים מול מידע אודות ביצוע תשלום בפועל, שאושר לפי הורא&#