ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, בירך על הודעתה של חברת הדירוג S&P והדגיש את ההכרח של הממשלה לשמור בנחישות על המשמעת הפיסקאלית, ובפרט על מסגרת התקציב, יעד הגירעון ויעד ההוצאה הממשלתית כפי שהוגדרו בקווי היסוד של הממשלה.

שר האוצר, מר אברהם הירשזון, הביע שביעות רצון רבה מהודעת חברת הדירוג S&P ומאשרור דירוג האשראי של מדינת ישראל. לדבריו הודעת החברה היא בבחינת הבעת אמון במשק הישראלי בכלל, ובמדיניות הכלכלית של הממשלה בפרט. הודעת החברה מדגישה את ההכרח של הממשלה לדבוק במדיניות פיסקאלית אחראית, להמשיך להנהיג רפורמות ושינויים מבניים. זהו מסר חשוב לקהל המשקיעים בדבר חוסנה ויציבותה של הכלכלה הישראלית במיוחד לנוכח האירועים בצפון, אמר הירשזון.

החשב הכללי באוצר ציין יעדי הגירעון והפחתת החוב הינם עוגן חשוב ליציבות המשק והבסיס לדירוגי האשראי של ישראל.

• רצ"ב תרגום ההודעה לעיתונות  של חברת S&P מיום ה- 25.7.06

תרגום ההודעה לעיתונות של חברת  S&P מיום ה-25 ביולי, 2006:
רציונאל -
ב-25 ביולי 2006, חברת דירוג האשראי Standard & Poor's  אשררה את דירוג האשראי של ישראל במט"ח לטווח ארוך, ברמה של 'A-' ,ואת דירוג האשראי של ישראל במטבע מקומי לטווח ארוך, ברמה של 'A+'. כמו כן אושררו, הדירוגים של ישראל לטווח קצר במט"ח ובמטבע מקומי, ברמה של 'A-1'. התחזית היא "יציבה".
הדירוגים משקפים את עמידותם המשופרת של המצב הפיננסי של המגזר ציבורי ושל הכלכלה של ישראל, בפני זעזועים גאו-פוליטיים, זאת לאחר תקופה של שלוש שנים של שיפור פיסקאלי וצמיחה כלכלית חזקה. בנוסף, עמדה חיצונית איתנה, גמישות מימונית מספקת, ותמיכה דיפלומטית ופיננסית מיוחדת מארה"ב, מהווים תמיכה בדירוגי האשראי. נטל החוב הציבורי הכבד שעדיין קיים, יחד עם הפגיעות של הכלכלה הישראלית לזעזועים מתמשכים הנובעים מהמצב הביטחוני המורכב של המדינה, נותרו המגבלות המהותיות בנוגע לדירוג האשראי.
בהנחה שפעולות האיבה לא יתדרדרו למלחמה אזורית קונבנציונאלית ושהלחימה בלבנון ובעזה לא תמשך זמן ממושך, המצב הפיננסי של ישראל והכלכלה שלה איתנים דיים על מנת לספוג את ההשלכות השליליות הנובעות מההתדרדרות המתמשכת במצב הביטחוני. לאחר גרעון ממשלתי של יותר מ-6% תוצר בשנת 2003, צמצום פיסקאלי משמעותי הוביל לשיפור חד, ולגרעון של 2% תוצר בשנת 2005. הכנסות גבוהות בחודשים הראשונים של 2006 הצביעו על תוצאות פיסקאליות טובות מאלו שתוקצבו ב-2006. לפיכך, גם עם הוצאות נוספות בשל העימות, נראה שהגרעון של 2006 יהיה נמוך בהרבה מה-3% תוצר שתוקצב. דיונים על תקציב 2007 הינם בשלב מוקדם, אבל אנחנו מצפים שהממשלה תידבק בתקרות הוצאה הדוקות וביעד גרעון של כ-2% תוצר.
יתירה מכך, על רקע הצמצום הפיסקאלי המוצלח הנ"ל, נטל החוב הממשלתי הכבד של ישראל אשר נמצא במגמה עקבית של ירידה מאז שהגיע לרמה של 106% תוצר ב-2003/2004. בהקשר זה (וגם הודות לעדכונים שבוצעו לאחרונה לגבי החשבונות הלאומיים ואשר העלו את רמת התוצר ב-5%), שיעור החוב הממשלתי ביחס לתוצר צפוי ליפול לרמה של 90% תוצר בקירוב עד לסוף שנת 2006. בצד המימוני, קהל משקיעים נאמן, שמדינת ישראל מכוונת אליו את תכנית הבונדס הקמעונאית שלה, וכן תכנית הערבויות מארה"ב, מקנים גמישות מימונית משמעותית, במיוחד בזמנים של אי ודאות גבוהה.
ההשלכות הכלכליות של העימות תלויות, באופן טבעי, באורכו, במידת חומרתו ובאופי הפתרון שלו. הכלכלה הישראלית, שהתאוששה באופן וודאי מהמיתון של 2001/2002 המשיכה לצמוח במהירות במהלך המחצית הראשונה של 2006, על רקע ביקושים מקומיים וחיצוניים חזקים. האטה בפעילות הכלכלית צפויה להתרחש כתוצאה מפעולות איבה מתמשכות, בעיקר דרך ירידה בכניסות תיירים בטווח הקצר, ואם העימות יימשך – דרך ירידה בביקושים המקומיים ובהשקעות זרות. יחד עם זאת, הודות למחצית הראשונה החזקה של 2006, הצמיחה הריאלית של התוצר צפויה עדיין להיוותר בסביבות רמה של 4% בשנת 2006. בנוגע למצב הפיננסי החיצוני של ישראל, ביקוש גבוה למוצרי ההיי-טק של ישראל ולשירותים וכן זרימה מוגברת של הון פנימה, מהווים בסיס להמשך של ההתחזקות. החשבון השוטף צבר עודפים קטנים מאז 2003, ואילו השקעות זרות ישירות טיפסו במהירות בשנים 2005 ו-2006, והגדילו את הפוזיציה של ישראל כמלווה נטו לרמה מוערכת של 35% מתקבולי החשבון השוטף בשנת 2006. יתרה מכך, המחויבות של בנק ישראל לשער חליפין נייד וההסתמכות שלו על מדיניות שער ריבית לצורך השגת יעד האינפלציה צפויים לשמור על יתרות המט"ח בזמנים של תנודתיות.

תחזית:
התחזית ה"יציבה" משקפת את הציפיות של Standard & Poor's כי לפעולות האיבה בעזה ובלבנון תהיה השפעה זמנית וברת התמודדות על הכלכלה והמצב הפיננסי הציבורי של ישראל, וכי האירועים לא יהפכו לעימות אזורי רחב יותר בין ישראל לשכנותיה הערביות. כמו כן, צפוי כי התמיכה הדיפלומטית והפיננסית החזקה מארה"ב תאזן את הסיכונים הביטחוניים החיצוניים הגבוהים, אשר משפיעים על ישראל יותר מאשר על כל אחת ממדינות הייחוס של ישראל, בדירוג 'A'. אף על פי כן, התחזית הכלכלית והפיסקאלית של ישראל שוב הפכה למורכבת יותר בשל ההתעוררות של איומים גיאופוליטיים רחבים באזור, מעבר לעימות הנוכחי. על רקע זה, שיפור פיסקאלי (בכדי להמשיך ולהפחית את נטל החוב שהינו עדיין כבד) ייוותר בעדיפות עליונה לשימור דירוג האשראי של מדינת ישראל.
זאת ועוד, נותר סיכון שהלחימה בלבנון ובעזה תהיה ממושכת יותר ולכן יקרה יותר (פוליטית וכלכלית) ביחס לתרחיש המרכזי שלנו בשלב זה. דירוגי האשראי של ישראל עשויים להיות נתונים ללחץ לכיוון מטה אם העימות הנוכחי יתמשך במתכונת הנוכחית, ובכך יפגע באופן הולך וגובר בביצועים הכלכליים והפיסקאליים של ישראל.

נכתב ע"י:
Primary Credit Analyst: Konrad Reuss, +44 20 7176 7102
Secondary Credit Analyst: John Chambers, +1 212 438 7344
Additional Contact:  GroupE-MailAddress@standardandpoors.com