 |
|
|
|
|
|
הודעות הדובר
|
|
 |
|
מאי - 2001 |
|
|
|
|
|
תאריך עדכון : 30/05/2001
|
|
|
|
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס` 22), התשס''א- 2001
|
|
ח` בסיון התשס''א
30 במאי 2001
דב. 2001-266
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס` 22), התשס''א- 2001
1. תיקון סעיף 1
בחוק ניירות ערך, התשכ''ח – 1968 (להלן – החוק העיקרי) , בסעיף 1, לאחר ההגדרה ''הצעה לציבור'' יבוא:
''היקף הצעה'' - סכום המתקבל באופן מיידי תמורת ניירות הערך המוצעים על פי תשקיף, ממי שאינו נשלט בידי המציע או המנפיק, אינו בעל שליטה במי מהם או ואינו תאגיד בשליטת כל אחדמי מהם; /
''הצעה בדרך של זכויות'' - הצעה לבעלי המניות של המנפיק בלבד לרכוש ניירות ערך;
''התחייבות חיתומית'' - התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף על מנת למכור אותם לציבור;
''חתם'' - מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית, למעט מפיץ;
''חתם מתמחר'' - חתם אשר נוטל חלק בקביעת המחיר בו יוצעו ניירות הערך לציבור;
''מכירה'' – מכירת ניירות ערך, לרבות הנפקתם;
''מפיץ'' - מי שבמסגרת מכירה לציבור התחייב כלפי חתם או מפיץ, או כלפי המציע, אם לא היה חתם להצעה, לפעול על מנת למכור את ניירות הערך המוצעים, כולם או חלקם, בתמורה לעמלת הפצה;
''הסכום המזערי'' - סכום שיקבע כאמור בסעיף 17ה(ג).
2. תיקון סעיף 5
בסעיף 5(ב) הסיפא המתחילה במלים ''כן יודיע להם'' - תמחק.
3. החלפת סעיף 15
בחוק העיקרי, במקום סעיף 15 יבוא:
''הצעה ומכירה לציבור
15(א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות.
(ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.''
4. תיקון סעיף 15א
בחוק העיקרי, בסעיף 15א -
(1) בכותרת השוליים אחרי ''הצעה'' יבוא ''או מכירה'';
(2) בסעיף קטן (א) אחרי ''כהצעה'' יבוא ''או במכירה'';
(3) בסעיף קטן (א)(1) במקום הרישא המסתיימת במילים ''על המספר שנקבע'' יבוא: ''הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע'';
(4) במקום סעיף קטן (א)(5) יבוא:
''(א)(5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי סעיף 56(ג);.'';
(5) בסעיף קטן (א)(7) אחרי ''הצעה'' יתווסף ''או מכירה''.
5. תיקון סעיף 15ב
בחוק העיקרי, בסעיף 15ב בסופו יבוא: ''הצעה – לרבות מכירה''.
6. תיקון סעיף 15ד
בחוק העיקרי, בסעיף 15ד –
בכותרת השוליים אחרי ''הצעה'' יבוא ''או מכירה''
ואחרי ''המציע'' יבוא ''או המוכר''.
7. תיקון סעיף 15ה
בחוק העיקרי, בסעיף 15ה אחרי ''מציע'' יבוא ''או מוכר''.
8. תיקון סעיף 16
בחוק העיקרי, בסעיף 16, בסופו יבוא:
''(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהצעה שאינה הצעה בדרך של זכויות ניתן:
(1) שלא לכלול בתשקיף עליו ניתן היתר הרשות פרטים לגבי חתם ומפיץ כמפורט בתקנות לפי סעיף 17ה(א)(2);
(2) לשנות, לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות, את מחיר ניירות הערך המוצעים וכמותם, לעומת אלה הנקובים בתשקיף, וכן כל פרט נוסף בתשקיף אשר ישתנה כתוצאה משינוי המחיר והכמות, ובלבד שהיקף שינוי המחיר והכמות לא יעלה על מה שיקבע השר בתקנות לפי סעיף 17ה(א)(4).
פרטים שלא נכללו בתשקיף כאמור בפסקה (1) או ששונו כאמור בפסקה (2) וכן כל פרט אחר בתשקיף אשר שינויו מתחייב כתוצאה מהאמור, ייכללו בהודעה משלימה שיפרסם המציע באופן ובמועד שיקבע השר בתקנות לפי סעיף 17ה(א)(2) ויחשבו לחלק בלתי נפרד מהתשקיף.''.
9. תיקון סעיף 17
בחוק העיקרי, בסעיף 17 –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא ''תקנות בדבר פרטים בטיוטת תשקיף ובתשקיף'';
(2) בסעיף קטן (א) - במקום ''בתשקיף ובדבר מבנה התשקיף וצורתו'' יבוא '' בטיוטת תשקיף ובתשקיף, ובדבר המבנה שלהם וצורתם'';
(3) בסעיף קטן (ב) – אחרי פסקה (5) יבוא:
''(6) מחיר ניירות הערך המוצעים. לענין זה, מחיר - לרבות טווח מחירים.''
10. הוספת סעיפים 17א- 17ו
בחוק העיקרי, אחרי סעיף 17 יבוא:
''17א מכירה במחיר אחיד
''(א) מכירה על פי תשקיף של ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה (בסעיף זה - ניירות הערך המוצעים), תעשה במחיר אחיד; לעניין זה ''מחיר'' - לרבות כל הנחה או הטבה הניתנת לרוכש ולמעט עמלת הפצה רגילה ומקובלת המשולמת למפיץ .
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, סוגים של הצעות או רוכשים ותנאים בהם ניתן למכור את ניירות הערך המוצעים במחיר שונה.
(ג) נמכרו ניירות הערך המוצעים במחירים שונים שלא בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ב), יהיה המציע וכל חתם ומפיץ להצעה, אשר ניירות ערך שמכר או שהתחייב למכור נמכרו במחיר נמוך יותר מהמחיר האחיד, אחראי בהתאם לחלקו היחסי, כלפי כל מי שרכש אותם במסגרת המכירה על פי התשקיף, לתשלום ההפרש בין המחיר ששילם רוכש כאמור לבין המחיר הנמוך ביותר ששילם רוכש אחר שרכש ניירות ערך במסגרת המכירה על פי התשקיף. (ד) האחריות לפי סעיף קטן (ג) לא תחול על מי שהוכיח שנקט את כל האמצעים הנאותים כדי למנוע מכירה במחירים שונים.
17ב בטלות התחייבויות מוקדמות
התחייבות, שאינה התחייבות חיתומית, לרכישת ניירות ערך שניתנה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות בטלה, זולת אם ניתנה על ידי משקיע המנוי בסעיף 15א(ב)(1) או (2), בתנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 17ג(ב)(2).
17ג הצעה אחידה
(א) הצעה על פי תשקיף של ניירות ערך, הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה, ומכירתם תעשה בתנאים ובדרך השווים לכל, ולעניין המחיר – במחיר אחיד כאמור בסעיף 17א ובלא שיקבע מחיר מרבי לניירות הערך המוצעים (להלן-הצעה אחידה), אולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות, שיתקין לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עימה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תנאים ונסיבות בהם ניתן לנהוג אחרת לגבי סוגים של הצעות, של ניירות ערך או של רוכשים.
(ב) שר האוצר רשאי להתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עימה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי הצעה אחידה תקנות בדבר:
(1) תנאים שבהם יוכל המציע להגדיל את הכמות המוצעת לציבור של כל אחד מסוגי ניירות הערך כאשר הביקוש לניירות הערך עולה על הכמות הנקובה בתשקיף.
(2) תנאים שבהם יוכל המציע או החתם לקבל התחייבות מוקדמת ממשקיע המנוי בסעיף 15א(ב) להגשת הזמנה לניירות ערך שיוצעו על פי תשקיף ופרטיה (להלן - התחייבות מוקדמת), ויכול שיקבעו תנאים שונים לגבי סוגים שונים של משקיעים.
(3) תנאים שבהם יוכל המציע למכור למשקיע המנוי בסעיף 15א(ב)(1) או (2) כמות של ניירות ערך אשר תיווסף לכמות שהוצעה על פי תשקיף, ובלבד שנכללה בתשקיף התחייבות מוקדמת של אותו משקיע מסווג.
17ד הצעה לא אחידה
(א) על אף האמור בסעיף 17ג, הצעה המובטחת במלואה בחיתום, שהיקפה שווה לסכום המזערי או גבוה ממנו וניירות הערך המוצעים בה רשומים או מיועדים להירשם למסחר בבורסה יכול שתעשה בתנאים ובדרך שאינם שווים לכל ולעניין המחיר יחול האמור בסעיף 17א (להלן-הצעה לא אחידה).
(ב) שר האוצר רשאי להתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי הצעה לא אחידה תקנות בדבר:
(1) תנאים שבהם יוכל חתם לרכוש מאת המציע ניירות ערך נוספים על הכמות שלגביה ניתנה התחייבות חיתומית, על מנת למכור או להעביר אותם לציבור.
(2) הגבלות על החזקת ניירות ערך על ידי חתם ומכירתם לסוגי רוכשים, סמוך לאחר הצעת ניירות ערך לציבור, כאשר הביקוש לניירות הערך המוצעים לציבור עולה על ההיצע, בנסיבות ובתנאים שיקבעו בתקנות.
17ה הוראות בדבר הצעה אחידה והצעה לא אחידה
(א) שר האוצר רשאי להתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לגבי הצעה אחידה והצעה לא אחידה, תקנות בדבר:
(1) אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות תשקיף ושל תשקיף.
(2) פרטים שיכללו בהודעה משלימה כאמור בסעיף 16(ג) ואופן ומועד פרסומה.
(3) התקופה להגשת הזמנות, ובלבד שתחל לאחר מועד פרסום התשקיף ולא תעלה על ארבעים וחמישה ימים.
(4) היקף השינוי לעניין מחיר וכמות שיהיו מותרים לפי סעיף 16ג(2).
(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיקבעו הסדרים שונים להצעה אחידה ולהצעה לא אחידה.
(ג) שר האוצר יקבע בצו, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את הסכום המזערי.
17ו חתם מתמחר
בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.''
11. תיקון סעיף 18
בחוק העיקרי, בסעיף 18(א), בסופו יבוא ''ואת כמותם''.
12. תיקון סעיף 22
בחוק העיקרי, בסעיף 22 -
(1) במקום כותרת השוליים יבוא ''אישור טיוטת התשקיף והתשקיף והחתימה עליהם'';
(2) במקום סעיף קטן (א) יבוא: ''(א) ''טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק ויחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע. על טיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יחתום גם לפחות אחד מבין המיועדים לשמש חתם מתמחר בהצעה.'';
(3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: ''(ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף'';
(4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: ''(ד1) על הודעה משלימה כאמור בסעיף 16(ג) יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק - יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא ועם חתימתו יראו אותו כמי שחתם על התשקיף.''
13. תיקון סעיף 23
בחוק העיקרי, בסעיף 23 -
(1) בסעיף קטן (א), במקום הסיפא המתחילה במילים ''ישא תאריך (להלן - תאריך התשקיף)'' יבוא ''ישא את תאריך פרסומו (להלן – תאריך התשקיף או תאריך פרסום התשקיף)'';
(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: ''(ב) פורסמה הודעה משלימה, ייחשב תאריך פרסומה כתאריך פרסום התשקיף.'';
(3) בסעיף קטן (ג)(2), המילים ''ועל המקומות שבהם ניתן להשיג עותקים של התשקיף ולהגיש הזמנות לניירות הערך המוצעים'' - ימחקו;
(4) סעיף קטן (ד) - בטל.
14. החלפת סעיף 24
בחוק העיקרי, במקום סעיף 24 יבוא:
''24. התקופה להגשת הזמנות
(א) לא יקבל המציע הזמנות לניירות הערך המוצעים בתשקיף לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה.
(ב) הרשות רשאית לקצר או להאריך את התקופה להגשת הזמנות הקבועה בתקנות לפי סעיף 17ה(א)(3), ובלבד שהתקופה, לאחר הארכתה, לא תעלה על ששה חודשים ולגבי ניירות ערך מסחריים – על שניים עשר חודשים.''
15. תיקון סעיף 25
בחוק העיקרי, בסעיף 25 –
(1) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: ''(ב) הורתה הרשות כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לעניין המועדים הקבועים בחוק זה או לפיו, את תאריך פרסום התיקון לתשקיף או התשקיף המתוקן כמועד פרסום התשקיף, אלא אם קבעה הרשות אחרת.''
(2) סעיף קטן (ג) - בטל.
16. תיקון סעיף 25א
בחוק העיקרי, בסעיף 25א –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי ''פרט מפרטי התשקיף'' יבוא ''למעט הפרטים האמורים בסעיף 16(ג), אם פורסמו לפני המועד האחרון להגשת הודעה משלימה'';
(2) בסעיף קטן (ג) במקום ''סעיף 25(ב) ו- (ג)'' יבוא ''סעיף 25(ב)''.
17. תיקון סעיף 25ג
בחוק העיקרי, בסעיף 25ג, במקום '' לפי סעיף 23(ג)(2)'' יבוא ''המשלימה לפי סעיף 16(ג)''.
18. תיקון סעיף 26
בחוק העיקרי, בסעיף 26(א), במקום ''תוך עשרה ימים מיום הפרסום כאמור'' יבוא ''לא יאוחר מתחילת התקופה להגשת הזמנות לתשקיף המתוקן או לתיקון לתשקיף כאמור בסעיף 25(ב).''
19. תיקון סעיף 31
בחוק העיקרי, בסעיף 31(א) במקום ''מן המציע'' יבוא ''במסגרת המכירה לציבור''.
20. תיקון סעיף 33
בחוק העיקרי, בסעיף 33, אחרי פסקה (1) יבוא ''(1א) על חתם שהסמיך חתם אחר לנקוט את כל האמצעים הנאותים גם מטעמו כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, אם החתם המסמיך האמין בתום לב כי אין פרט מטעה בתשקיף והוכח כי על החתם האחר לא חלה אחריות בהתאם לפיסקה (1)''.
21. הוספת סעיף 34א
בחוק העיקרי אחרי סעיף 34 יבוא:
''איסור שיפוי
34א לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי אחריותו של חתם בגין נזק שנגרם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה. הוראה זו אינה חלה על התחייבות להחזר הוצאות התדיינות סבירות, לרבות שכר טרחת עו''ד, שהוציא חתם או שחוייב בהן בידי בית משפט, אם בית המשפט קבע כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 33(1) או (1א).
בסעיף זה -
''התחייבות לשיפוי'' – לרבות התחייבות להחזר הוצאות או הסכמה מראש לגבי האופן שבו תחולק החבות בגין פסק דין או פשרה.''
22. תיקון סעיף 46
בחוק העיקרי, סעיף 46(א)(2)(ד) - בטל.
23. תיקון סעיף 53
בסעיף 53 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף (א)(1) במקום הסיפא המתחילה במילים ''מי שהציע'' יבוא ''מי שעשה הצעה לציבור שלא על פי טיוטת תשקיף או תשקיף כאמור בסעיף 15(א) או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף כאמור בסעיף 15(ב) עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;'';
(2) בסעיף (א)(2) במקום ''16(ב)'' יבוא ''16 או 18(א)'';
(3) אחרי סעיף (ב)(1) יבוא: ''(1א) לא קיים את הוראות סעיף 15'';
(4) בסעיף (ב)(2) במקום ''16(א)'' יבוא ''16'';
(5) אחרי סעיף (ב)(2) יבוא : ''(2א) ''הפר את הוראות סעיף 17ג'';
(6) בסעיף (ב)(3) במקום ''25(ד)'' יבוא ''25(ג)'';
(7) בסעיף (ג)(3) המילים ''או הוראה של הרשות לפי סעיף 23(ד)'' - ימחקו;
(8) בסעיף (ג)(4) - במקום ''24(ג)'' יבוא ''24''; במקום ''או סעיף 25(ג)'' יבוא ''סעיף 25(ב) או תקנות לפי סעיף 17ג(א)(3)''.
24. תיקון סעיף 56
בסעיף 56(ג) לחוק העיקרי –
(1) המילים ''לענין אדם המתחייב לרכוש את ניירות הערך המוצעים בתשקיף במידה שלא ירכוש אותם הציבור'' - ימחקו;
(2) בפיסקה (1), בסופה יבוא ''של חתם ומפיץ'';
(3) במקום פיסקה (2) יבוא ''(2) הון מזערי וביטוח אחריות מקצועית של חתם ומפיץ'';
(4) בפיסקה (3) בסופה יבוא ''חתם'';
(5) במקום פיסקה (4) יבוא:
''(4) הגבלות דרך כלל או לסוגים בעניין ניגוד עניינים בין חתם לבין מציע וכן בינו לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי אותו תשקיף (לענין זה – חתם – לרבות מי שמיועד להיות חתם).''
(6) אחרי פיסקה (4) יבוא: ''(4א) מרשם חתמים ואגרות שעל חתם לשלם לרשות''.
(7) בפיסקה (5) במקום ''אדם כאמור'' יבוא ''חתם ומפיץ;''
25. הוספת סעיף 56ז.
בחוק העיקרי, אחרי סעיף 56ו יבוא:
''56ז. מסים ונזיקין אזרחיים
דין הרשות כדין המדינה לעניין -
(1) תשלום מיסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים;
(2) חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי''ב1952-''.
26. הוספת סעיף 60
בחוק העיקרי, אחרי סעיף 59 יבוא:
''60. הוראת שעה
תוקפו של סעיף 17ד, שלוש שנים ממועד תחילתו.''
דברי הסבר
החוק המוצע בא להקל על דרך פעולתו של השוק הראשוני. כיום מותר שיווק ניירות ערך המוצעים לציבור על פי תשקיף שקיבל את היתר הרשות בלבד והמכירה לציבור מותרת בתנאים ובדרך השווים לכל. שיטה זו עוררה קשיים הן בשלב שיווק ניירות הערך לציבור והן בשלב המכירה. בשלב השיווק - על פי השיטה הקיימת קשה לקבל אינדיקציות למחיר ההנפקה ממשקיעים פוטנציאלים לפני קביעת מחיר זה, פעולות השיווק מוגבלות לתקופה שלאחר קבלת היתר הרשות שהיא בדרך כלל קצרה מאד והחתמים והחברה מחויבים למחיר שנקבע בתשקיף במשך כל התקופה בה התשקיף פתוח; בשלב המכירה - על פי השיטה הקיימת לא ניתן לבחור לאילו משקיעים למכור את ניירות הערך המוצעים והחברה מתקשה להבטיח כי בין המחזיקים יהיו גם ''ידיים חזקות''.
התיקון המוצע קובע הסדרים חדשים בשני עניינים אלה. כיום קובע החוק כי ניתן להציע ניירות ערך לציבור רק לאחר פרסום תשקיף שרשות ניירות ערך נתנה היתר לפרסומו. ההסדר החדש יתיר להציע ניירות ערך לציבור כבר לאחר הגשת טיוטת תשקיף לרשות אולם מכירת ניירות ערך לציבור תותנה בקבלת היתר כאמור. בנוסף, כיום קיימת חובה למכור ניירות ערך המיועדים לרישום בבורסה בדרך ובתנאים השווים לכל (להלן – ''הצעה אחידה''). לאחר התיקון ניתן יהיה, בהצעה המובטחת במלואה בחיתום ושהיקפה עולה על סכום שיקבע, להקצות ניירות ערך גם בדרך ובתנאים שאינם שווים לכל, על פי שיקול דעת החתם, בדומה לשיטה המקובלת בארה''ב ובשווקים מערביים נוספים (להלן – ''הצעה לא אחידה'').
1. לסעיף 1 - הגדרות:
''התחייבות חיתומית, חתם ומפיץ''
כיום אין הגדרה בחוק למונחים ''התחייבות חיתומית'' ו''חתם''. מונחים אלה מוגדרים בתקנות ניירות ערך (חיתום), התשנ''ג - 1993. מוצע להעביר את ההגדרות מהתקנות האמורות לחוק, וכן לכלול בהגדרת ''התחייבות חיתומית'' גם אפשרות על פיה החתם יקנה ניירות ערך מהמציע וימכור אותם לציבור, כך שניתן יהיה לפעול גם בשיטה המקובלת בארה''ב.
כמו כן מוצע להגדיר את המונח ''מפיץ'' כמי שהתחייב כלפי החתם או כלפי מפיץ אחר, או כלפי המציע אם לא היה חתם להצעה, לפעול על מנת למכור את ניירות הערך המוצעים לציבור תמורת עמלה. הכוונה היא כי המפיץ לא יידרש לחתום על טיוטת התשקיף והתשקיף, לא יהיה אחראי לנאמר בהם, וישמש כזרוע השיווקית בלבד. תיקון זה נדרש על מנת למנוע מצב שבו חתום על תשקיף מספר גדול של חתמים שרובם המכריע כלל אינו ממלא תפקיד של חתם אלא של מפיץ בלבד. מוצע כי על מפיץ יחולו תנאי כשירות, אשר יקבעו בתקנות.
''היקף הצעה'' ו''הסכום המזערי''
כיום ניתן להציע ניירות ערך המיועדים להירשם למסחר בבורסה אך ורק בתנאים שווים לכל. מוצע לקבוע כי בהנפקות המובטחות במלואן בחיתום ושבהן היקף ההצעה עולה על הסכום המזערי שיקבע על ידי שר האוצר בצו, יהיה החתם רשאי, בהתקיים תנאים מסוימים, להקצות את ניירות הערך לפי שיקול דעתו, כלומר בהצעה לא אחידה. הסיבה להתניית השימוש בהצעה לא אחידה בהיקף ההצעה היא שבהנפקות קטנות קיים חשש שינקטו פעולות לא ראויות ותינתן העדפה לא הוגנת ל''מקורבים'', ואילו בהנפקות גדולות קשה יותר לעשות פעולות כאלה. שר האוצר יוסמך לשנות את היקף ההצעה שיקבע, בהתאם לניסיון שיירכש לגבי השימוש בהצעה הלא אחידה.
היקף ההצעה נבחן על פי הסכום המתקבל באופן מיידי, ולא כולל סכום שיתקבל בעתיד ממימוש ניירות ערך המירים המוצעים במסגרת ההצעה. כמו כן לעניין ההיקף לא יימנה סכום שהתקבל ממי שנשלט על ידי המציע או המנפיק, מבעל השליטה במי מהם או מתאגיד בשליטתו וזאת על מנת למנוע הגדלה מלאכותית של ההצעה בדרך של הקצאתה לאחד מאלה.
כאשר סוגים שונים של ניירות ערך נמכרים במכרזים שונים, יימדד היקף ההצעה לפי היקף הגיוס בכל סוג, אולם אם ניירות הערך נמכרים ב''חבילה'', היקף הגיוס יימדד על פי התמורה בגין החבילה כולה.
''חתם מתמחר''
חתם מתמחר מוגדר כמי שנוטל חלק בקביעת המחיר בו יוצעו ניירות ערך לציבור. בפועל יהיה זה בדרך כלל אחד החתמים המובילים את ההצעה. הגדרת ''חתם מתמחר'' משמשת לשני עניינים: הראשון, חתימת חתם מתמחר על טיוטת התשקיף היא תנאי להצעת ניירות ערך על פי טיוטה (ס` 22); השני, נדרש (בסעיף 17ו) שבכל הצעה המובטחת בחיתום יהיה לפחות חתם מתמחר אחד ויחולו הגבלות על זהות חתם זה שמטרתן למנוע ניגודי עניינים (על פי הסמכה לתקנות המצויה בסעיף 56(ג)(4).
''הצעה בדרך של זכויות''
בנוסח המוצע לתיקון סעיף 16 נעשה שימוש במונח ''הצעה בדרך של זכויות'', ולפיכך עלה הצורך להגדיר מונח זה. כיום ההתייחסות היחידה להצעה בדרך של זכויות נמצאת בתקנה 19 לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף, מבנהו וצורתו), תשכ''ט – 1969 הקובעת: ''ניתנו לבעלי מניות של המנפיק, או לסוג אנשים מסוים אחר, זכויות לרכוש את ניירות הערך המוצעים או חלק מהם – יפורטו הזכויות והדרך למימושן, ויצויינו המועדים שנקבעו למסחר בזכויות האמורות בבורסה לניירות ערך''. תקנון הבורסה משתמש במונח ''הצעה בדרך של זכויות'' (ס` 84 לתקנון) וקובע, בין היתר, כי ההצעה תעשה לכל המחזיקים במניות החברה, וכן לכל המחזיקים בניירות ערך המירים – אם על פי תנאיהם הם זכאים להשתתף בהצעת הזכויות. מוצע לקבוע כי הצעה בדרך של זכויות היא מתן זכויות לבעלי מניות בלבד, ולא לסוג אנשים אחר, כאשר לבעלי ניירות ערך המירים תעשה התאמה של מחיר המימוש של ההמירים אך לא תינתן זכות להשתתף בהצעה בדרך של זכויות.
''מכירה''
מוצע להבהיר כי בשימוש במונח ''מכירה'' הכוונה היא ל''מכירת ניירות ערך, לרבות הנפקתם''.
2. לסעיף 2 – תיקון סעיף 5:
מוצע למחוק את הסיפא של ס''ק (ב). חוק ניירות ערך קובע איסור על חבר הרשות לרכוש ניירות ערך, למעט אם נעשה הדבר בהיתר של שר האוצר. איסור דומה נקבע גם לגבי עובדי הרשות, לגבי עובדי משרד האוצר הממלאים תפקידים בענייני ניירות ערך ולגבי עובדי הבורסה. בפועל ניתן היתר לרכישת ניירות ערך בנאמנות עיוורת שהעובד אינו אמור לדעת על רכישתם וממילא לא יוכל לדווח. מכאן שהתוספת מיותרת מה עוד שהיה מי שניסה ללמד מקיומה של חובת הדיווח כי מותר לרכוש ניירות ערך. מוצע איפוא לבטל את חובת הדיווח כאמור.
3. לסעיף 3 – החלפת סעיף 15
המצב כיום מקשה על האפשרות לעניין משקיעים בניירות הערך המוצעים לפני קבלת ההיתר לפרסום התשקיף, שכן ניתן לעשות זאת רק בפרק הזמן שבין קבלת ההיתר לבין תחילת המכירה. מצב זה מציב קושי בפני המציע והחתמים שכן מחד גיסא הם מעדיפים שפרק הזמן האמור יהיה קצר ככל הניתן, כדי להקטין את הסיכון שיתרחשו בזמן זה אירועים שיסכלו את ההצעה, אך מאידך גיסא נדרש פרק זמן ממושך יחסית לצורך יצירת עניין בהצעה אצל המשקיעים הפוטנציאליים.
התיקון המוצע מפריד בין שלב ההצעה לשלב המכירה - ניתן יהיה, לאחר הגשה לרשות של טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כדין, להציע ניירות ערך על פי טיוטה זו, אך את המכירה ניתן יהיה לבצע רק לאחר קבלת היתר לפרסום התשקיף. נותרת בעינה האפשרות להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.
4. לסעיפים 4 – 7 - תיקון סעיפים 15א – 15ה
תיקון סעיפים אלה נדרש כתוצאה מהחלפת סעיף 15 כאמור בסעיף 3 לעיל
5. לסעיף 8 – תיקון סעיף 16
כיום חייב מציע לקבוע את מחיר ניירות הערך המוצעים כבר בתשקיף המקבל היתר. כפועל יוצא נחשפים המציע והחתמים לשינויים העלולים לחול במחיר זה בתקופה שבין מתן ההיתר לתחילת המכירה.
מוצע להתיר למציע לשנות, לפני תחילת המועד לקבלת הזמנות, את המחיר והכמות הקבועים בתשקיף שקיבל היתר, וזאת בתנאי שהמחיר והכמות החדשים שיקבעו לא יסטו מהמחיר והכמות שננקבו בתשקיף ביותר משיעור שיקבע בתקנות. הקלה זו למציע לא תפגע בציבור המשקיעים שכן הציבור מקבל אינדיקציה לגבי המחיר, אשר מאפשרת לו לקבל את ההחלטה אם להשקיע זמן ומשאבים בבחינת החברה וכן את כל האינפורמציה הנדרשת לו לגבי החברה. כאשר יתפרסם המחיר הסופי יחליט המשקיע האם במחיר זה הוא מעוניין לרכוש את ניירות הערך המוצעים. אם שונו המחיר והכמות מאלה הנקובים בתשקיף, יפורסמו המחיר והכמות הסופיים בהודעה משלימה, לפני תחילת התקופה להגשת הזמנות. במידה והחברה מעונינת לבצע שינוי גדול יותר במחיר, יהיה צורך לבצע הפצה חוזרת של התשקיף ולדחות את מועד תחילת המכירה.
הסכם החיתום נחתם בדרך כלל סמוך לקביעת המחיר בהצעה. לפיכך מוצע לאפשר לכלול כל פרט הנוגע לחיתום, ואשר לא היה ידוע במועד קבלת ההיתר, כמו שמות החתמים והמפיצים ושיעורי עמלות החיתום, בהודעה המשלימה.
במסגרת ההודעה המשלימה יפורסמו גם פרטים נוספים התלויים במחיר כגון: בהצעה האחידה - תנאי התחייבות מוקדמת של משקיעים מוסדיים; טבלאות דילול וכד`.
כל התנאים האחרים של ניירות הערך, כמו לדוגמא במקרה של נייר ערך המיר, מחיר המימוש ותקופת המימוש יכללו בתשקיף שיקבל היתר, ולא ניתן יהיה לשנותם במסגרת ההודעה המשלימה אלא בתיקון לתשקיף בלבד.
אין מקום להקלה המוצעת בהצעה בדרך של זכויות. בהצעה כאמור נקבע יום ''אקס'' אשר עד אליו נסחרת המניה ביחד עם הזכות, ומאותויום נסחרת המניה בלי הזכות. לפיכך מחיר מימוש הזכויות הנקבע בתשקיף משפיע איפוא על מחיר ניירות הערך הנסחרים החל מיום ה''אקס'' ועל כן לא ניתן לדחות את פרסום המחיר בהנפקות אלה אלא יש לפרסמו לפני אותו יום. כמו כן בהנפקת זכויות גלומה בדרך כלל הטבה במחיר מימוש הזכות באופן שהמחיר בהנפקה אינו משקף את המחיר ''האמיתי'' של ניירות הערך המוצעים. לפיכך חשיפת המציע והחתמים לשינויים קטנה בהרבה מאשר בהצעה שאינה בדרך של זכויות.
הפרטים שיכללו בהודעה המשלימה יחשבו לחלק בלתי נפרד מהתשקיף ולפיכך האחריות שתחול ביחס אליהם תהא זהה לאחריות שחלה ביחס לפרטים הכלולים בתשקיף.
6. לסעיף 9 – תיקון סעיף 17
סעיף 17 לחוק מסמיך את שר האוצר להתקין תקנות בדבר הפרטים שיש לכלול בתשקיף ובדבר מבנהו וצורתו. לאור ההצעה להתיר הצעת ניירות ערך גם על פי טיוטה מוצע להסמיך את שר האוצר להתקין תקנות כאמור גם לגבי טיוטת תשקיף. בתקנות אלה ניתן יהיה, בין היתר, לקבוע כי על גבי עטיפתה של טיוטת תשקיף, על פיה מוצעים ניירות ערך לציבור, תופיע אזהרה כי המדובר בטיוטה בלבד, שאין למכור ניירות ערך על פיה וכי יתכנו שינויים והוספות בתשקיף לעומת הטיוטה.
כמו כן מוצע לקבוע הסמכה לשר לקבוע בתקנות כי במקום מחיר ניתן לכלול בתשקיף טווח של מחירים, לצורך מתן גמישות בקביעת המחיר הסופי כאמור בסעיף 5 לעיל.
הוספת סעיף 17א
מוצע לקבוע בחוק את העיקרון לפיו מכירה על פי תשקיף תעשה במחיר אחיד, זאת הן בשיטה ההצעה האחידה והן בשיטת ההצעה הלא אחידה. מוצע לאפשר לקבוע בתקנות חריגים לכלל האמור וזאת, בין היתר, על מנת להותיר את החריגים הקיימים לעקרון בשיטת ההצעה האחידה - הקצאה במחיר שונה בהצעה בדרך של זכויות ובהצעה לעובדים ומתן עמלה למשקיעים מסווגים בגין התחייבות מוקדמת כאמור בסעיף 17ג(ב)(2). כיום הסדר זה קבוע בכללי הבורסה מכוח הסמכה לפי סעיף 46(א)(2)(ד) אשר מוצע, כמוסבר להלן, לבטלו. כמו כן מוצע, בשתי השיטות, לקבוע כחריג תשלום עמלת הפצה סבירה למפיץ.
מוצע לקבוע כי הפרת חובה זו תקנה עילת תביעה למי ששילם מחיר גבוה מהמחיר הנמוך ביותר ששילם משקיע אחר באותה הצעה, בגובה הפרש המחיר האמור, זולת אם המכירה לאחר הייתה בהתאם לחריגים שנקבעו. כמו כן מוצע לקבוע הגנה לגבי כל מי שהוכיח שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי למנוע מכירה במחירים שונים.
הוספת סעיף 17ב
לפי סעיף 15(ב) המוצע אסורה מכירת ניירות ערך לציבור אלא לפי תשקיף שקיבל את היתר הרשות. לפיכך מוצע לקבוע כי התחייבויות לרכישת ניירות הערך המוצעים בתשקיף, שאינה התחייבות חיתומית, ואשר נעשתה בטרם החלה התקופה להגשת הזמנות, תהיה בטלה. על אף הכלל האמור, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לקבל התחייבויות מוקדמות להגשת הזמנות לניירות ערך שיוצעו על פי התשקיף ממשקיעים המנויים בסעיף 15א(ב)(1) או (2), על פי ההסדר הקיים כיום בהנחיות הבורסה, ואשר מוצע כי יקבע בעתיד בתקנות על פי סעיף 17ג(ב)(2).
הוספת סעיף 17ג
מוצע כי הצעה של ניירות ערך המיועדים להירשם למסחר בבורסה, תעשה בתנאים ובדרך השווים לכל. כיום חלה הוראה דומה מכוח סעיף 46(א)(2)(ד) לחוק. עוד מוצע כי ניתן יהיה לקבוע בתקנות (בדומה לקבוע היום בתקנון הבורסה) תנאים ונסיבות בהם ניתן לנהוג אחרת לגבי סוגים של דרכי הצעה או של רוכשים. כמו כן מוצע לאסור על קביעת מחיר מרבי בהצעת ניירות ערך הרשומים או המיועדים להיסחר בבורסה. קביעת מחיר מרבי אינה עולה בקנה אחד עם שיטת המכרז אשר אחד היתרונות שלה הנו חשיפת המחיר הכלכלי של ניירות הערך.
סעיף קטן (ב) מסמיך להתקין תקנות לגבי הצעה אחידה בנושאים שונים אשר רובם מוסדר כיום בתקנון הבורסה, בין היתר:
הגדלת כמות ניירות הערך המוצעת כאשר יש ביקושי יתר או למשקיעים המנויים בסעיף 15א(ב)(1) או (2), שהתחייבו בהתחייבות מוקדמת
הוספת סעיף 17ד
סעיף זה קובע כי הצעה שניירות הערך המוצעים על פיה רשומים או מיועדים לרישום למסחר בבורסה ואשר מקיימת את התנאים הבאים: מובטחת במלואה בחיתום, והיקפה שווה לסכום המזערי או גבוה ממנו יכול שתעשה בתנאים ובדרך שאינם שווים לכל (להלן ''הצעה לא אחידה''). מוצע להסמיך להתקין תקנות לגבי הצעה לא אחידה בנושאים הבאים:
(1) תנאים להקצאת יתר הידועה בכינוי “GREEN SHOE”, לפיה בהתאם להסכם החיתום רשאי החתם לדרוש מהחברה להקצות לו כמות נוספת של ניירות ערך מעבר לכמות המוצעת המקורית על מנת לספקם למשקיעים במקרה של ביקוש רב, וזאת בכדי שלא ייווצר מצב בו יקבלו חלק קטן מדי מבקשתם. מאחר והקצאת יתר אינה מובאת בחשבון לענין חישבו של חלק ההצעה המובטח בחיתום, הכוונה להגביל בתקנות את הקיפה ל- 15% בלבד מהיקף ההצעה המקורי. בדרך זו תשמר ודאות יחסית לגבי הכמות הנמכרת במסגרת ההצעה, והדרישה לחיתום מלא אשר עומדת בבסיס ההצעה הלא אחידה לא תהפוך לאות מתה.
(2) הגבלות על מכירת והחזקת ניירות ערך על ידי חתם בהצעה שבה הביקוש לניירות הערך עולה על ההיצע (להלן - ''הנפקה חמה'') . הכוונה לקבוע בתקנות כי הנפקה הנה הנפקה חמה אם המחיר ביום המסחר הראשון בנייר הערך גבוה, בשיעור שיקבע בתקנות, ממחיר המכירה שנקבע בתשקיף. ההגבלות שיקבעו בתקנות יכללו גם איסור על החזקת ניירות ערך על ידי חתמים להצעה, איסור על מכירת למעלה מאחוז שייקבע מההצעה למשקיע אחד, איסור על מכירה לנוסטרו של מי שמקבל החלטות השקעה עבור אחרים וכד`.
כללים דומים קיימים בארה''ב והם נחקקו לאחר שבשנות ה- 70 התחמם השוק הראשוני יתר על המידה, בדומה לשוק בישראל בשנים 93-94. לכללים אלה חשיבות רבה ובלעדיהם נותרת ההצעה הלא אחידה פרוצה לעיוותים ומניפולציות.
הוספת סעיף 17ה
מוצע להסמיך להתקין תקנות לענין הצעה אחידה והצעה לא אחידה בנושאים הבאים:
(1) - אופן הסימון, המספור וההפצה של טיוטות התשקיף והתשקיף. בד בבד מוצע להלן לבטל את סעיף 23(ד) על פיו מוסמכת הרשות להורות על אופן ההפצה של תשקיף.
(2) – פרטים שיכללו בהודעה משלימה ומועד ואופן פרסומה וכן השינוי לענין מחיר וכמות שיהיה מותר לאחר פרסום התשקיף ולפני תחילת התקופה להגשת הזמנות.
(3) - התקופה להגשת הזמנות לניירות הערך המוצעים על פי תשקיף.
הוספת סעיף 17ו
מוצע לקבוע כי בכל הצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד.
8. לסעיף 11 – תיקון סעיף 18
בהתאם לסעיף 18(א) לחוק אין חובה לציין בטיוטת התשקיף את מחיר ניירות הערך המוצעים. מוצע כי לא תהיה חובה לציין בטיוטת התשקיף גם את כמות ניירות הערך המוצעים.
9. לסעיף 12 – תיקון סעיף 22
מוצע כי בנוסף לטיוטה הראשונה המוגשת לרשות כל הטיוטות שעל פיהן יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו על ידי דירקטוריון המנפיק ויחתמו על ידי המנפיק והמציע - אם אינו המנפיק.
כמו כן תידרש חתימתו של לפחות אחד מבין אלה המיועדים לשמש חתם מתמחר בהצעה על טיוטת תשקיף לפיה יוצעו ניירות ערך לציבור. לפיכך הצעת ניירות ערך לציבור על פי טיוטת תשקיף תתאפשר רק כאשר צפוי שיהיה חיתום להצעה. המטרה בכך היא להעלות את רמת הטיוטות שעל פיהן יוצעו ניירות ערך לציבור. על חתם כאמור תחול אחריות לפרט מטעה בטיוטת תשקיף.
עוד מוצע כי על ההודעה המשלימה לפי סעיף 16(ג) יחתום המציע, המנפיק - אם אינו המציע, וכל מי שהינו חתם להצעה, ויראו אותם כמי שחתמו על התשקיף.משמעות חתימה זו הנה כי גם על מי שחתם על ההודעה המשלימה בלבד תחול אחריות לגבי התשקיף כולו.
10. לסעיף 13 – תיקון סעיף 23
לאור העובדה שחלק מן המידע שבעבר היה בתשקיף יכלל, על פי המוצע, בהודעה משלימה, מוצע לקבוע כי מועד פרסום התשקיף יחשב לתאריך פרסומו או לתאריך פרסום ההודעה המשלימה, לפי המאוחר.
עוד מוצע להשמיט מהחוק את הדרישה הכללית לפרסום המקומות להגשת הזמנות, אשר נבעה מהחובה להציע בתנאים ובדרך השווים לכל. בהצעות שיעשו בדרך של מכרז תהא הרשות רשאית לדרוש לכלול בפרסום את המקומות להגשת הזמנות, על פי הסמכות המוקנית לה לדרוש שיכללו בהודעה פרטים נוספים. מוצע לבטל את סעיף קטן (ד), אשר האמור בו יוסדר בתקנות על פי סעיף 17ג(א)(1).
11. לסעיף 14 – תיקון סעיף 24
מוצע להסמיך את הרשות לקצר או להאריך את התקופה להגשת הזמנות שתקבע בתקנות על פי סעיף 17ה(א)(3). או להאריכה, ובלבד שהתקופה, לאחר הארכתה, לא תעלה על ששה חודשים ולגבי ניירות ערך מסחריים על שניים עשר חודשים.
12. לסעיף 15 – תיקון סעיף 25
מוצע לקבוע, במקום ההוראות הקיימות בסעיפים קטנים 25(ב) ו- (ג) לחוק, את העיקרון הכללי לפיו במקרים של הוראה לתיקון תשקיף יראו, לעניין המועדים הקבועים בחוק, את תאריך פרסום התיקון כמועד פרסום התשקיף. כמו כן תשמר לרשות הסמכות, הקיימת כיום בחוק, לשינוי תקופה זו.
13. לסעיף 16 – תיקון סעיף 25א
מוצע לקבוע כי הוראות סעיף קטן (א) לענין שינוי פרטי תשקיף לאחר קבלת ההיתר לפרסומו לא יחולו לגבי הפרטים האמורים בסעיף 16(ג) אשר אותם ממילא ניתן לפרסם במסגרת הודעה משלימה.
14. לסעיף 17 – תיקון סעיף 25ג
מוצע כי תיקון תשקיף בגין פליטת קולמוס וכדומה יעשה באותו אופן שבו תפורסם הודעה משלימה לפי סעיף 16(ג) לחוק.
15. לסעיף 18 – תיקון סעיף 26
ס''ק (א) קובע כיום כי מי שהגיש הזמנה לפני פרסומו של תיקון לתשקיף או של תשקיף מתוקן רשאי לבטל הזמנתו תוך עשרה ימים מיום הפרסום כאמור. התוצאה של סעיף זה היא כי ניתן לכאורה לבטל הזמנה גם לאחר סיום התקופה החדשה להגשת הזמנות. מוצע להתיר לבטל את ההזמנה עד לתחילת התקופה החדשה להגשת הזמנות, וזאת במטרה להשוות את התקופה לביטול הזמנות לפי סעיף 26 לתקופה להגשת הזמנות לאחר תיקון תשקיף המוצעת בתיקון לסעיף 25.
16. לסעיף 19 – תיקון סעיף 31
בנוסח החוק היום חלה אחריות חותמי התשקיף, בין היתר, כלפי ''מי שרכש ניירות ערך מן המציע''. בשיטה שבה החתם רוכש את ניירות הערך המוצעים מן המציע ומוכר אותם למפיצים או לציבור, הרי שמי שרכש מהמציע הוא החתם. מוצע לקבוע שהאחריות תחול כלפי כל מי שרכש במסגרת המכירה לציבור, בין אם רכש את ניירות הערך ישירות מהמציע ובין אם רכש אותם מחתם או ממפיץ.
17. לסעיף 20 – תיקון סעיף 33
בהתאם לסעיף 33 לחוק ''האחריות לפי סעיפים 31 עד 33 לא תחול -
(1) על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף... וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה....''
הואיל ואין צורך שכל חתם יבצע בעצמו בדיקת נאותות, מוצע להבהיר שהאחריות לא תחול גם על מי שהסמיך חתם אחר לבצע בדיקת נאותות אם הוכח כי האחריות אינה חלה על החתם הבודקוהחתם המסמיך האמין בתום לב שאין פרט מטעה בתשקיף.
18. סעיף 21 – תיקון סעיף 34א
סעיף 31 לחוק מטיל על כל מי שחתם על תשקיף אחריות כלפי מי שרכש ניירות ערך מן המציע, וכלפי מי שמכר או רכש ני''ע תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה. על התשקיף חותמים המנפיק, חברי דירקטוריון המנפיק, מציע שאינו המנפיק וחתם, מקום שההצעה מובטחת בחיתום.
סעיף 33 קובע כי האחריות לא תחול על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח או באישור, הכל לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאכן אין פרט כזה.
החתם אמור לשמש ל מעין מבקר חיצוני לתשקיף, שכן החתם הינו גוף בעל ניסיון ומיומנות בשוק ההון וממילא מבצע בדיקות הדומות במהותן לבדיקת הנאותות לצורך פעולתו כחתם. ההנחה היא כי הרצון שלא לשאת בנזק במקרה שיתברר כי היה בתשקיף פרט מטעה גורם לחתם לערוך בדיקות יסודיות בטרם יחתום על תשקיף דבר המקטין את החשש לקיומם של פרטים מטעים, ויוצר רובד נוסף של הגנה על ציבור המשקיעים.
בפועל מראה המציאות כי הסכמי החיתום רובם ככולם, מכילים סעיף שיפוי, אשר בדרך כלל משחרר את החתמים מאחריות אזרחית בגין פרט מטעה, למעט כאשר הפרט המטעה היה מבוסס על מידע שנמסר לחברה בכתב על ידי אותו חתם לשם שימוש באותו מידע לצורך הכנת התשקיף .
מאחר שנקבע בחוק כי מקום שיש חתם, עליו ליטול אחריות על הכתוב בתשקיף, ומאחר ששיפוי מפחית, במידה זו או אחרת, מהתמריץ של החתם לבדיקת הכתוב בתשקיף, מוצע לקבוע כי לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי אחריותו של חתם בגין נזק שנגרם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה, למעט שיפוי בגין הוצאות התדיינות סבירות במקרים בהם קבע ביהמ''ש שהחתם הקים את עילות ההגנה שבסעיף 33(1) או 33(1א). זאת בדומה לדרך שבה הלכה רוב הפסיקה בארה''ב.
19. לסעיף 22 – תיקון סעיף 46
סעיף 46(א)(2)(ד) מתיר לבורסה, במסגרת הכללים לרישום ניירות ערך למסחר, לחייב חברה כי הנפקת ניירות ערך תעשה בתנאים, במחיר ובדרך השווים לכל. כאמור, מוצע לבטל את הסעיף ולקבוע את אותם העקרונות בחוק ובתקנות.
20. לסעיף 23 – תיקון סעיף 53
סעיף 53(א)(1) מטיל עונשים על מי שהציע ניירות ערך לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו. לאור תיקון סעיף 15 נדרש להתאים גם את הסעיף העונשי בגינו. העונש של עד שלוש שנות מאסר יחול הן על מי שהציע ניירות ערך לציבור ללא טיוטת תשקיף או תשקיף והן על מי שמכר ניירות ערך לציבור ללא תשקיף שקיבל היתר, בכוונה להטעות משקיע סביר. כמו כן יתווסף סעיף (ב)(1) המטיל עונש של עד שנת מאסר אחת על מי שהפר את הוראת סעיף 15 כשלא הוכחה כוונה להטעות.
סעיף (א)(2) יתוקן כך שיחיל עונש של עד שלוש שנות מאסר בגין פרט מטעה או חסר בתשקיף (הפרת סעיף 16 לחוק) או בטיוטת תשקיף (הפרת סעיף 18(א) לחוק) בכוונה להטעות. סעיף (ב)(2) יחיל עונש של עד שנת מאסר אחת על מי שהפר הוראות אלה ולא הוכחה לגביו כוונה להטעות.
לאור ביטול החובה בחוק על פי סעיף 23(ד) והעברתה לתקנות מוצע לקבוע גם את הסעיף העונשי בגין הפרתה בתקנות.
לאחר התיקון של סעיף 25, הוראת סעיף 25(ג) נבלעת בתוך 25(ב) ולפיכך מוצע שבסעיף 53(ג)(4) יבוא במקום ''25(ג)'' ''25(ב)''.
21. לסעיף 24 – תיקון סעיף 56
ס''ק (ג)(1)(2) -ו-(3) - מוצע להסמיך לקבוע בתקנות תנאי כשירות, הון עצמי וביטוח של מפיץ, בנוסף לחתם.
ס''ק (ג)(4) – מוצע לקבוע הגבלות על פעילות החתם בשל חשש לניגוד עניינים. הגבלות אלה נדרשות לאור מתן האפשרות לחתם, במקרים מסוימים, להקצות את ניירות הערך המוצעים על פי שיקול דעתו ולאור משקלו של החתם המתמחר בקביעת מחיר ניירות הערך המוצעים. היות ונדרשת חתימת החתם המתמחר על הטיוטה לצורך הפצתה לציבור, וזאת בדרך כלל עוד לפני חתימת הסכם החיתום, מוצע שאותן הגבלות יחולו גם על מי שמתעתד להיות חתם מתמחר בהצעה.
ס''ק(ג)(5) – עוד מוצע להסמיך לקבוע בתקנות הוראות לענין מרשם ואגרות שיהיה על חתם לשלם.
22. לסעיף 25 – הוספת סעיף 56ז
בחוקים שונים המקימים תאגידים נכללת הוראה המשווה את דין התאגידים שהוקמו על פי חוק לענין מיסים ולענין חבות בנזיקין לדין המדינה. מוצע לעגן הוראה דומה גם לגבי הרשות.
23. לסעיף 26 – הוספת סעיף 60
מוצע לקבוע כי סעיף 17ד המתיר להקצות ניירות ערך בשיטה הלא אחידה יעמוד בתוקפו שלוש שנים. למרות היתרונות הגלומים בשיטה הלא אחידה בחיזוק השוק הראשוני שהוא הנדבך המרכזי בשוק הון, קיים חשש כי אפשרות זו להקצות ניירות ערך על פי שיקול דעת ולא במכרז תגביר את הריכוזיות בשוק ההון ומכאן תפגע ביעילותו. נראה כי שלוש שנים הן זמן מספיק על מנת לבחון את יעילות השיטה החדשה. אם היא תוכח כמועילה לשכלול שוק ההון תוארך הוראת השעה או תהפוך להוראה קבועה. אם יתברר כי נזקה עולה על תועלתה היא תפוג בתום שלוש שנים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|