החברה מציינת בהודעתה כי ההאצה בפעילות הכלכלית הובילה לגידול ביצירת מקומות עבודה חדשים (95,000 מקומות עבודה חדשים נכון ל-30/9/2000), עם זאת בשל עלייה בשיעור ההשתתפות – עלה מספר דורשי העבודה ולפיכך שיעורי האבטלה לא צומצמו. עוד מדגישה החברה בהודעתה כי העלאת הדירוג שביצעה החברה אשתקד לחובות במט"ח לטווח ארוך מ-A3 ל- A2 התבססה על התפיסה לפיה לגורמים הגיאופוליטיים באזור ישנה השפעה הולכת ופוחתת על תפקוד הכלכלה ואינם פוגעים ברמת דירוגי האשראי של הממשלה. החברה תומכת גם כיום בתפיסה זו.
הביצועים המרשימים של הכלכלה הישראלית כיום מתבססים בעיקר על ביקושים של גורמים בחו"ל לייצוא הישראלי בעיקר בתחומי ההיי-טק ופחות נתונים להשפעות של האירועים הביטחוניים הנוכחיים. החברה צופה כי בשנת 2001 הצמיחה בפועל תהיה נמוכה בכ-2%-1% מההערכות המוקדמות שניתנו (6%-5%) וההשפעה תתבטא בעיקר בסקטורים הבאים: תיירות, בינוי וחקלאות.
הפגיעה העיקרית, לטענת החברה, של גל האירועים הביטחוניים האחרונים, הינה בסקטור התיירות שמהווה רק 3% מהיקף התוצר. סקטור הבנייה המהווה 8.5% מהיקף התוצר מושפע בעיקר בצד ההיצע עקב חסרונם של העובדים הפלשתינים. אולם בטווח הבינוני והארוך יוחלפו העובדים הפלשתינים בעובדים זרים או ישראלים ולעובדה זו תהיה כמובן השפעה על הפחתה בשיעורי האבטלה בישראל ההשפעה בסקטור זה תהיה פחות יותר בעיקר מכיוון שמספר העובדים הפלשתינים בו נמוך ומצומצם יותר ביחס לזה הנדרש בסקטור הבנייה ולפיכך הבעיות בסקטור החקלאות יבואו על פתרונם מהר יותר עם החלפת העובדים הפלשתינים בעובדים ישראלים. בסקטורים העיקריים המובילים את הצמיחה, סקטור ההיי-טק וחברות ההזנק שמהווים למעלה מ-20% מהיקף התוצר השפעת האירועים הביטחוניים מצומצמת ביותר מכיוון שסקטורים אלו מושפעים בעיקר ממצב השווקים הבינלאומיים ומצב שוק ההון האמריקאי.
לדברי החברה קיימת חשיבות גבוהה לביצוע רפורמות בתחום המיסוי בישראל באופן שיאפשר עידוד הקמת מיזמים בינלאומיים בישראל.
החברה מציינת את הנקודות המרכזיות בהן יש לתת את הדעת ביחס להשפעות אפשריות על דירוגי האשראי של ישראל: ראשית בטווח הקצר, ההשפעות השליליות של מס' הצעות חוק פרטיות בכנסת שבמידה ותאושרנה ישפיעו ישירות על התקציב, ובאופן עקיף על האינפלציה, הצמיחה, היקף החוב ופרמטרים נוספים.שנית, בטווח הארוך, הסדר השלום שלא יכלול התייחסות למדינה פלשתינית עם כלכלה יציבה לא יוכל לשנות את הגורמים הבסיסיים שהובילו לאירועים הביטחוניים הנוכחים בארץ.
בנוסף, מציינת החברה כי הפקדות תושבי חוץ במערכת הבנקאית הישראלית הינן ברמה גבוהה ומסתכמות בלמעלה מ-20 מיליארד דולר. הפקדות אלה מהוות מקור חשוב לשמירה על רמת נזילות גבוהה בכלכלה הישראלית. רמת יתרות המט"ח הגבוהה המסתכמת בכ-24 מיליארד דולר מכסה את צורכי הייבוא של הכלכלה ומשתווה להיקף החוב החיצוני לטווח קצר כולל הפקדות במערכת הבנקאית בישראל. היקף החוב הישראלי של ממשלת ישראל הינו כ-28 מיליארד דולר כאשר מתוכו 22 מיליארד דולר הינו חוב בערבות ממשלת ארצות הברית או אג"ח שהופצו באמצעות ארגון הבונדס. יחס חוב/תוצר ירד בשנה החולפת מתחת ל-100% לרמה של 94% הודות לקצב הצמיחה המואץ והגירעון התקציבי המצומצם.
עוד מציינת החברה כי על-אף שיחס חוב/תוצר גבוה יחסית, הוא מצוי במגמת ירידה במהלך השנים האחרונות והדבר מעיד על מחויבות הממשלות בישראל למשמעת תקציבית. עם זאת החברה משמרת בשלב זה דירוג של A2 לחוב המקומי בשקלים וזאת עקב הנפח הגבוה של חוב זה שמוטה בעיקר לכיוון חוב צמוד מדד.
המשך המשמעת התקציבית, שמירה על רמת אינפלציה מרוסנת ושימת דגש על הנפקת חוב מקומי לא צמוד יאפשרו לממשלה הפחתת החשיפה לחוב צמוד.
שר האוצר, אברהם בייגה שוחט, קיבל את הודעת החברה בסיפוק רב וציין כי האמון שמביעה חברה הדירוג בכלכלה הישראלית ובביצועיה מדגישים את הצורך הרב בשמירת המסגרת התקציבית שנקבעה לשנת 2001 והמשך ביצוע צעדים כלכליים מעודדי ייצוא, צמיחה ותעסוקה במשק.
החשב הכללי, ניר גלעד, ציין גם הוא כי הודעת החברה הינה איתות חיובי מאוד לקהילת המשקיעים והאנליסטים ברחבי העולם באשר לחוסנו של המשק הישראלי וליכולת הממשלה לגייס הון בחו"ל בתנאים טובים על-אף המצב הגיאופוליטי הנוכחי.
לניתוח באנגלית, ראה קובץ מצורף.