הרבעון הרביעי של השנה, לעומת זאת, היה מהחלשים שנרשמו באותו עשור: הפעילות הכלכלית צומצמה ב-10% לעומת הרבעון השלישי (במונחים שנתיים) ומספר המועסקים גדל ברבעון זה באלפים בודדים.
אנו מציגים בחוברת את הגורמים לצמיחה המואצת ב-2000, כמו גם את ההתפתחויות החריגות ברבעון הרביעי של השנה.

עיקר החוברת, הנכתבת בתקופה בה רמת אי הודאות גבוהה במיוחד, מוקדש לתחזית הצמיחה לשנת 2001. לאחר צמיחה בקצב של 6% בשנת 2000, אנו חוזים כי קצב התרחבות הפעילות הכלכלית יירד ל-3%-2 השנה. למרות ששיעור הצמיחה החזוי דומה לשיעורים הנמוכים ששררו בשנות המיתון של 1997-1999, הרי שניתוח הגורמים להאטה היום, מצביע על כך שהאמירה לפיה חזרנו למיתון ממנו נחלצנו רק לפני שנתיים, אינה במקומה. בעוד ששנות המיתון התרחשו בעיקר עקב סיבות מקומיות הקשורות במחזור העסקים (אם כי בהחלט לא רק בגללן), הרי שההאטה הנוכחית מוסברת ברובה המכריע בגורמים החיצוניים למשק (אם כי לא רק בגללם). לא זו בלבד, אלא שהיא מתרחשת כאשר המשק הישראלי מצוי בתחילתו של מחזור עסקים חדש ולא בסופו. הבדל זה גורם לנו להעריך שבתנאים הנכונים ובמדיניות כלכלית נכונה, בהחלט תתכן חזרה למסלול של צמיחה מהירה יותר כבר בשנת 2002.

כל אחד מארבעת הגורמים העיקריים להאטה: ההרעה במצב הבטחוני, ההאטה בצמיחת המדינות המתועשות ובצמיחתו של המשק האמריקאי בפרט, המשבר בחברות הטכנולוגיה וההזנק ואי הבהירות באשר למדיניות הכלכלית שתנוהל, מאופין בעת הזאת ברמה גבוהה של אי-ודאות. תחזית 2001 מתיחסת בנפרד אל כל אחד מהם ואל השפעתו על המשק.

ההשפעה של חברות הטכנולוגיה ושל מדד מניות הנאסד"ק על התוצר הישראלי היא אדירה – ללא כל פרופורציה לגודלו של מגזר חברות ההזנק (סטרט-אפ) במשק (3.5%). מגזר זה לבדו תרם שתי נקודות אחוז לצמיחה הכוללת ב-2000 – צמיחה בשיעור של 3.9% ללא חברות ההזנק ו-6% איתן. בשנת 2001, עקב המשבר (שהחל עוד ב-2000), יתהפך כוון ההשפעה. הצמיחה בתוצר למעט חברות הזנק צפויה להיות גבוהה מהצמיחה הכוללת חברות אלו. היקף התרומה של ענף חברות ההזנק לשינוי בתוצר הכולל של ישראל, הבעיתיות הגלומה באופן רישומה של תרומה זו ואי הודאות הרבה הכרוכה בתחזית לגבי ההתפתחויות העתידיות בו, מוצגים בפרק מיוחד.

להמשך, ראה קובץ מצורף.