 |
|
|
|
|
|
הודעות הדובר
|
|
 |
|
פברואר - 2001 |
|
|
|
|
|
תאריך עדכון : 21/02/2001
|
|
|
|
שוחט: בנק ישראל נהג בניגוד לסיכום עם האוצר בנושא רישום רווחי בנק ישראל
|
|
כ''ז בשבט התשס''א
20 בפברואר 2001
דב. 2001-108
הודעה לעיתונות
שוחט: בנק ישראל נהג בניגוד לסיכום עם האוצר בנושא רישום רווחי בנק ישראל
במכתב ששיגר שר האוצר, אברהם בייגה שוחט, לנגיד בנק ישראל, פרופ` דוד קליין, מותח השר ביקורת על אופן התייחסותו של בנק ישראל להעברת רווחי בנק ישראל לממשלה. השר שוחט ציין כי על אף שבין הבנק המרכזי לבין משרד האוצר, הושג סיכום לפיו יגבשו צוותים מקצועיים המלצות לגבי הגדרת רווחי בנק ישראל ואופן רישומם בתקציב המדינה, הופתע לגלות כי בדו''ח הכספי לשנת 2000 שפרסם הבנק בחודש שעבר, הוכנסו שני שינויים משמעותיים בהגדרת הרווח אותו מעביר הבנק לממשלה.
לשינויים אלה השלכה בהיקף של מיליארדי שקלים על היקף ההעברות של בנק ישראל לממשלה, והם עשויים ליצור מצב בו נמנעים מהממשלה מקורות כספיים לגיטימיים, דבר המכתיב שיעורי מס גבוהים יותר או צמצום שירותים ממשלתיים לציבור.
במכתבו לנגיד אומר שר האוצר כי הוא רואה בחומרה רבה את העובדה כי בנק ישראל נקט בשינויים אלו בלי להתייעץ או ליידע מראש את משרד האוצר, וזאת על אף שבין השניים סוכם לפעול בהליך עבודה אחר.
השר שוחט ביקש מהנגיד כי ישעה את השינוי בהגדרת רווחי בנק ישראל עד להשלמת הדיון בנושא עם משרד האוצר.
(מצ''ב מכתבו של שר האוצר לנגיד בנק ישראל)
כ''ה בשבט התשס''א
18 בפברואר 2001
מנ. 2001-622
לכבוד
ד''ר דוד קליין
נגיד בנק ישראל
לפני מספר חודשים סוכם כי צוותים נפרדים של בנק ישראל ושל משרד האוצר יגבשו המלצות לגבי הגדרת רווחי בנק ישראל ואופן רישומם בתקציב המדינה. נדברנו כי בינואר 2001 יפגשו הצוותים כדי להגיע להמלצות מוסכמות, כפי שנעשה ב- 1990. הצוות של משרד האוצר גיבש את המלצותיו וציפה לסיום העבודה של הצוות של בנק ישראל.
זאת ועוד, בשיחה שקיימנו אף הדגשת כי הנוסחה שתגבשו תתאים גם להגדרת הרווחים המועברים על ידי בנק ישראל לממשלה, וכי להערכתך נוסחה זו תהיה מקובלת גם עלינו.
במקום זאת הופתעתי להיווכח כי בדין וחשבון הכספי לשנת 2000 שהתפרסם בחודש שעבר הוכנסו שני שינויים משמעותיים בהגדרת הרווח (שאותו מעביר בנק ישראל לממשלה). שינויים אלו הם בעלי השלכות של מיליארדי שקלים על היקף ההעברות של בנק ישראל לממשלה.
האחד, בנק ישראל החליט להוציא מדוח רווח והפסד את הרווחים הלא ממומשים ולפתוח חשבון שערוך מיוחד. משמעות הדבר כי מעתה ואילך לא יעביר בנק ישראל רווחים שמקורם בעליית ערך יתרות המט''ח (פיחות) שלא התממשה בפועל. לשינוי זה היינו מסכימים אילו נועצתם בנו.
אולם בנק ישראל אימץ שינוי נוסף שאינו מקובל עלינו, לפיו דוח רווח והפסד יכלול הפסדים מהפרשי שערים גם אם אלו לא מומשו. משמעות הדבר היא שאם יתרות המט''ח הם 20 מיליארד ושער החליפין יורד ב- 17.5 אגורות ולא חל כל שינוי ביתרות המט''ח, נוצר הפסד לא ממומש של 3.5 מיליארדי שקלים. הפסד זה מצטרף לדוח רווח והפסד שעל פיו נקבע גובה ההעברה לממשלה. נניח ששנה לאחר מכן גובה היתרות נשאר כפי שהיה אך שער החליפין עולה ב- 17.5 אגורות, הרווח הלא ממומש אינו נכלל בדוח רווח והפסד. בראייה רב שנתית לא קרה שום דבר ממשי בזרמי הכספים של בנק ישראל. למרות זאת בדוגמה המתוארת לעיל הממשלה תאבד לתמיד 3.5 מיליארדי שקלים.
בעניין זה בנק ישראל הלך בעקבות הבנק המרכזי של האיחוד האירופי ESCB
(European System of Central Bank) אך בניגוד לכללי החשבונאות הבין לאומית
(International Accounting Standard). נציין כי בנקים מרכזיים במדינות אחרות נוהגים לפי כללי החשבונאות הבין לאומית (International Accounting Standard). יתרה מזאת, התופעה של בנק מרכזי שמפסיד היא חריגה למדי ועבור הבנק המרכזי של האיחוד האירופי מדובר בעניין תיאורטי בלבד. התופעה של בנק מרכזי שמפסיד לאורך זמן בהיקפים כמו בנק ישראל היא עוד יותר חריגה.
ההיתלות באילן גבוה אך סלקטיבי כמו הבנק המרכזי של האיחוד האירופי מונעת מן הממשלה מקורות כספיים לגיטימיים, דבר שמכתיב שיעורי מס גבוהים יותר (או צמצום שירותים ממשלתיים לציבור). נראה חמור במיוחד כי בנק ישראל נקט בשינויים שלהם השלכות כספיות של מיליארדי שקלים על היקף ההעברות לממשלה בלי להתייעץ או ליידע מראש את משרד האוצר, למרות שסיכמנו על תהליך עבודה אחר.
אבקשך להשעות את השינוי בהגדרת רווחי בנק ישראל עד להשלמת הדיון עם משרד האוצר.
בברכה,
אברהם (בייגה) שוחט
העתק:
פרופ` אבי בן בסט - מנכ''ל משרד האוצר
מר ניר גלעד - החשב הכללי, משרד האוצר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|